סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

חילק ובילק

חולין יט ע"א

 
"רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה, אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב נחמן: כמאן? לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי יהודה!
אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, אנא שמעתא ידענא, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן..., ואמרי לה א"ר אבא בר זבדא א"ר חנינא, ואמרי לה א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי: משיפוי כובע ולמטה – כשרה".


פירש רבינו גרשום:
"א"ל אנא לא חילק ידענא. כלומר מה דאמרת לרבנן צריך לחלק הטבעת ואין השחיטה כשרה אם שחט למעלה מן הטבעת ולר' יוסי בר' יהודה דאמרת אף על פי שמבלק הטבעת דשחט מקצת בטבעת ומקצת למעלה היכי דמי ששחט ושייר ע"פ רובו לא ידענא. בלק לשון מבולקה דבר המתקלקל".
ורש"י כתב:
"לא חילק ידענא ולא בילק ידענא - לא כרבנן שמעתי דמיירי במחלק טבעת לשנים ולא כר' יוסי שמעתי דמיירי במבלק הסימנין דקרניי"ר בלעז לשון מבולקה כך שמעתי אבל ראיתי בחלק (סנהדרין דף צח:) עתידים ישראל דאכלי שני משיח ופרכינן פשיטא אלא מאן אכיל להו אטו חילק ובילק אכלי ליה ולפי הדברים לישנא בעלמא הוא".
למרות הגמרא בסנהדרין, יש גמרא אחרת התומכת בפירושו של רבינו גרשום – שהשמות שנזכרים באופן זה אינם רק לתפארת המליצה אלא יש בהם גם תוכן, במסכת ברכות דף נג ע"ב:
"תנו רבנן: שמן מעכב את הברכה, דברי רבי זילאי; רבי זיואי אומר אינו מעכב; רבי אחא אומר: שמן טוב מעכב; רבי זוהמאי אומר: כשם שמזוהם פסול לעבודה - כך ידים מזוהמות פסולות לברכה. אמר רב נחמן בר יצחק: אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא, אלא מתניתא ידענא".

לכאורה היה ניתן להבין בדברי רב נחמן שהוא בא לקבוע כלל, שבמחלוקת תנאים אין חשיבות מי ומי החולקים וכיצד רגילים לפסוק ביניהם, כאשר יש פסק מפורש בדברי האמוראים.
אף שכלל זה נכון, אין זו כוונתו של רב נחמן, שהרי נמצא גם מקרה הפוך, כאשר רב נחמן השתמש באותו מטבע לשון כאשר בא להכריע במחלוקת אמוראים מתוך ברייתא, במסכת בבא בתרא דף נב ע"ב:
"אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב והא שמואל, הא רבה והא רב ששת, מר כמאן סבירא ליה? א"ל: אנא מתניתא ידענא; דתניא...".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר