סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: "הלכה כרשב"ג"

[תנאים ; כללי פסיקה]

חולין לח ע"ב


"אמר רבא, הלכתא כי הא מתניתא: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה; במה דברים אמורים - ביד, אבל ברגל, בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה - כשרה; בד"א - בדקה, אבל בגסה, בין ביד בין ברגל, בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה - כשרה; ועוף, אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא - זנבו - הרי זה פירכוס. מאי קמ"ל? כולהו תננהי: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש; יד אין, רגל לא, דקה אין, גסה לא! עוף איצטריכא ליה, דלא תנן."

 

1.
הביטוי "הלכתא כי הא מתניתא" - 5 מופעים בש"ס

2.
רבא פסק הלכה כמו הברייתא.

3.
שואלת הגמרא: הרי הברייתא לא מחדשת יותר ממה שכתוב במשנה, עונה הגמרא, שיש חידוש לגבי דיני העוף.

4.
שואלים הפרשנים: במשנה יש מחלוקת בין רשב"ג לרבי אליעזר. על פי כללי הפסיקה במשנה יש לקבוע הלכה כרשב"ג - על פי הכלל, שבדרך כלל יש לקבוע הלכה כרשב"ג כשהוא חולק במשנה עם חכם אחר, "הלכה כרשב"ג במשנתנו" [האם גם נגד רבים=חכמים]? - ולכן רבא צריך הוכחה מהברייתא כדי לפסוק שלא כרשב"ג. ראה "מתיבתא", הערה יד.

5.
עונה המהרש"א: במשנה יש לגרוס "רבן גמליאל" ולא "רשב"ג".

6.
ואולי אפשר לומר:
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלג עמוד ב :

ת"ש דא"ל שמואל כו' - אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן והכי הלכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו
ואע"ג דא"ר יוחנן הלכה כרשב"ג בכ"מ במשנתנו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה
שמואל לית ליה האי כללא
וגם רבא דקאמר במסכת ע"ז בפרק חמישי (דף סט:) הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא
הלכך כל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו כר' יוסי מחבירו כרשב"ג במשנתנו ר"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וכן ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י כולהו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי.

כאן הרשב"ם קובע ששמואל ורבא לא מקבלים, כעיקרון כללי, ש"ההלכה כרשב"ג במשנתנו" – ראה על כך דיון ב"הליכות עולם" שער חמישי, ז, וב"כללי הגמרא" לר' יוסף קארו, שם. ומביא ה"יבין שמועה" בסוף הספר הערה יב, שהרמב"ם סובר שההלכה כרשב"ג גם בברייתא ולא רק במשנה.
וראה שם דיון האם הכלל ההלכתי הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד אם עושים כדעה החולקת – יש לזה תוקף.

6.1
כמו כן מביא כאן הרשב"ם את כללי הפסיקה העיקריים שבש"ס (בהכרעות שבין מחלוקות התנאים) וקובע מפורש: הכללים נכונים כל עוד אין הגמרא פוסקת במפורש במקרה נקודתי-ספציפי, ואז ההלכה אינה לפי הכללים הכלליים השונים.

7.
לפי דברי הרשב"ם הנ"ל כל הדיון שלנו בסוגייתנו – לעיל – מיותר, ושלא כמהרש"א. כלומר, אפשר לגרוס רשב"ג, כיון שבסוגייתנו מדובר על רבא, ורבא– לפי הרשב"ם - לא מקבל את הכלל של "הלכה כרשב"ג...".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר