הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: "הלכה כבית הלל"

[תנאים ; כללי פסיקה]

חולין מד - ע"א

"אמר מר בריה דרבינא, מותבינא תיובתא כלפי סנאיה דרבא:
לעולם הלכתא כדברי בית הלל, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה, מקולי בית שמאי ומקולי ב"ה - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר: +קהלת ב'+ הכסיל בחושך הולך, אלא אי כבית שמאי כקוליהן וכחומריהן, אי כבית הלל כקוליהן וכחומריהן.
הא גופא קשיא, אמרת: לעולם הלכה כדברי ב"ה והדר תני והרוצה לעשות כדברי ב"ש - יעשה!
לא קשיא: כאן קודם בת קול, כאן לאחר בת קול. ואי בעית אימא, אף לאחר בת קול ורבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול."

1.
סוגיה זו [ויש דומות לה בש"ס] יש בה כמה יסודות חשובים בכללי הכרעה בגמרא.

2.
בפשט יש שני הסברים להסביר את הברייתא:

3.
הסבר ראשון בגמרא: אחרי שיצאה בת הקול - הלכה כבית הלל לגמרי, ואין לפסוק כבית שמאי [הראשונים מוסיפים שבית שמאי עצמם רשאים לנהוג כשיטתם, בגלל שמדובר ב"מחלוקת גדולה שכל גדולי ישראל נכנסין בה..." [רמב"ן, מובא ב"מתיבתא", מג עמוד ב, הערה מ]

4.
הסבר שני בגמרא: בברייתא יש מחלוקת. הרישא - "לעולם הלכתא כבית הלל", והסיפא חולקת וסוברת "והרוצה..." והיא כדעת רבי יהושע שקבע שאין משגיחין בבת קול.

5.
מסקנות נוספות: גם לפני שיצאה בת הקול אי אפשר לפסוק כשתי דעות סותרות – וזה הקשר לסוגייתנו, לדינו של רבא.
וראה בהרחבה ב"מתיבתא", הערה ד.

6.
וראה מה שכתבנו על מסכת ברכות דף נב.