במקום ברכה דישראל
חולין מט ע"א
"אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה?
אמר רב נחמן בר יצחק: (בראשית י"ב) מואברכה מברכיך.
ומאי מסייע כהני?
- דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל".
לכאורה קשה, למה לו לרב נחמן בר יצחק להניח שלרבי עקיבא הכהנים מתברכים, ואחר כך להקשות מה החילוק בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל – "מאי מסייע כהני". הרי יכל לומר בפשטות שאכן לר"ע אין הכהנים מתברכים כלל בברכת כהנים!
אלא שהביא התוספות:
"ואברכה מברכיך - ואפילו עובדי כוכבים המברכים את ישראל מתברכין כדאיתא בירושלמי דברכות [פרק ח הלכה ח; סוכה פרק ג הלכה י; מגילה פרק א סוף הלכה ט] דההוא עובד כוכבים דיהיב שלמא לרבי ישמעאל אמר לו מלתך כבר אמורה פירוש איני צריך להחזיר לך שלום שברכתך כתובה מואברכה מברכיך".
הרי שרבי ישמעאל עצמו סבר שקיימת ברכת "אברכה מברכיך", לכן עיקר הקושיה היא דוקא על רבי ישמעאל – לשם מה נחוצה לו הדרשה מ"ואני אברכם", הרי כבר קיימת ברכת "אברכה מברכיך"!
ועל כך התשובה שקיימת עדיפות כאשר הברכה נובעת מברכת הכהנים עצמה, ולא מהתוצאה העקיפה של ואברכה מברכיך.
ומעתה, כיון שהוכח שברכת כהנים עצמה רבה יותר, כבר אין סיבה לומר שר"ע חולק גם על ברכת ואברכך מברכיך, למרות שאין הוא 'מסייע כהני' כרבי ישמעאל.
מכל מקום מבואר, שגם לרבי עקיבא וגם לרבי ישמעאל אין הכהנים מתברכים מעצם היותם חלק מכלל ישראל.
והטעם, כמו שמצינו במסכת ברכות דף ה ע"ב: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". והמברך אינו יכול להתברך מברכתו הוא.
