הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הגהות בגמרא

[גאונים]

חולין נה ע"א

"(ניטל לחי התחתון. א"ר זירא: לא שנו אלא שיכולה לחיות על ידי לעיטה והמראה, אבל אינה יכולה לחיות על ידי לעיטה והמראה - טרפה)."

1.
כסף משנה הלכות שחיטה פרק ח הלכה כג:

ובגמרא (חולין דף נ"ה:) א"ר זירא לא שנו אלא שיכולה לחיות ע"י לעיטה והמראה אבל אינה יכולה לחיות ע"י לעיטה והמראה טריפה ונראה שאינו מעיקר הגמרא אלא הגהה היתה בחוץ וטעה הסופר וכתבו בפנים ובשם ר' זירא שהרי אינו כדברי רבינו ולא כדברי הרי"ף,
והרא"ש והטור כתבוה בשם הגאונים:

2.
לחם משנה הלכות שחיטה פרק ח הלכה כג:

ותימה על רבינו איך לא חילק בכך וגם איך לא מנה בשבעים טרפיות עוד אחת היכא דניטל לחי התחתון ואינה יכולה לחיות ע"י לעיטה והמראה אבל נראה שלא היה לו כן בגמ' וכ"נ מדברי הרא"ש שהביא דין זה שיכולה לחיות וכו' משם הגאונים משמע דלא היה לו גירסא זו בגמ' כגירסתנו:

ה"כסף משנה" וה"לחם משנה" קובעים שקטע הגמרא הנ"ל לא היה בגירסת הרמב"ם, מפני שהרמב"ם לא מתייחס לדין שבקטע הנ"ל. והוא מובא מהגאונים.

3.
האם מכאן ניתן ללמוד שהרמב"ם - כעיקרון - לא מתייחס להוספות שהוסיפו הגאונים ?

4.
יש לציין, שאם זו הוספה מהגאונים מדוע נאמר "אמר רבי זירא", ולא נאמר ב"סתם"? כנראה שזו היתה טעות המעתיקים – "הגהה היתה בחוץ וטעה הסופר וכתבו בפנים" – כמו שאומר ה"כסף משנה", מפני שאם המימרא בגמרא נאמרה באמת על ידי רבי זירא הרמב"ם היה חייב להתייחס לדינו של רבי זירא.

5.
וראה בספר "משנת יהודה", "יהודה צארום", שבת, חלק ב, "השמטות הרמב"ם", שדן בהרחבה בהשמטות הרמב"ם ומתייחס גם לסוגייתנו, שם, בעמוד 280.