הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מתניתא ידענא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נז ע"א

"אמר ליה: אנא מתניתין ידענא בהמה שנחתכו רגליה; מן הארכובה ולמטה - כשרה, מן הארכובה ולמעלה - פסולה וכן שניטל צומת הגידין, ואמר רב עלה: וכן בעוף."

רב ירמיה אמר לרבי אבא, שהוא יודע משנה [חולין דף עו] שנלמד ממנה שאם נטל צומת הגידין – אף שכל העצם קיימת – טריפה, ורב אמר שהוא הדין לגבי עוף.

1.
שאלה א: הלימוד הוא על סמך מה ש"רב" הוסיף פרשנות למשנה, אם כן, רב ירמיה היה צריך לומר שהוא יודע את דברי "רב" ["מתיבתא", הערה לב – בסוף].

2.
שאלה ב:
הביטוי "מתניתא" – בדרך כלל הוא מכוון לברייתא, והרי כאן מדובר במשנה.

3.
של"ה - כללי התלמוד (ד) כלל תנא ברא:

קמא. כשאומר 'תני פלוני', כגון (שבת דף סה א; שם שבת דף קלח א; עירובין דף יד ב. ועוד) תני רמי בר יחזקאל - ברייתא.
כמו תני אבימי אנא מתניתא ידענא (בבא קמא דף יב א),
ואבימי אמורא היה רבו של רב חסדא (מנחות דף ז א), ואף על פי שהוא אמורא אומר תני, משום שהיה מקובל מאותה ברייתא, והוא היה שונה אותה, על כן נקראת על שמו. וכן כתב מוהר"י ששת (שו"ת ריב"ש) שאלה שע"ה.

מדברי השל"ה נראה, שהביטוי "מתניתא ידענא" הכוונה שהאמורא – בסוגייתנו רב ירמיה – העביר במסורת ברייתא שהיתה ידועה לו, ולפי זה השאלות ששאלנו קשות יותר.

4.
על כן נראה להסביר: רב ירמיה באמת התכוון לברייתא שהיתה ידועה לו במסורת רבותיו, שמפרשת את המשנה [להלן] כמו פרשנותו של "רב".