הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "חסורי מחסרא"; "תניא נמי הכי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין עג ע"א

"אמר רבא ואמרי לה כדי:
חסורי מחסרא, והכי קתני
אמר להן ר' מאיר: וכי מי טהרו לאבר זה מידי נבלה - שחיטת אמו, אם כן תתירנו באכילה!
אמרו לו: טרפה תוכיח, ששחיטתה מטהרתה מידי נבלה, ואינה מתירתה באכילה.
אמר להן: לא, אם טיהרה שחיטת טרפה אותה - דבר שהיא גופה, תטהר את האבר - דבר שאינו גופה?
אמרו לו: הרבה מצלת על שאינו גופה יותר מגופה, שהרי שנינו חותך מן העובר שבמעיה - מותר באכילה, מן הטחול ומן הכליות - אסור באכילה.

תניא נמי הכי,
אמר להן רבי מאיר: וכי מי טיהרו לאבר זה מידי נבלה? אמרו לו: שחיטת אמו, א"כ תתירנו באכילה!
אמרו לו: טרפה תוכיח, ששחיטתה מטהרתה מידי נבלה - ואינה מתירתה באכילה,
אמר להן: אם טיהרה שחיטת טרפה אותה, ואת האבר המדולדל בה - דבר שגופה, תטהר את העובר - שאינו גופה?
אמרו לו: הרבה מצלת על שאינו גופה יותר מגופה, שהרי שנינו, חותך מן העובר שבמעיה - מותר באכילה, מן הטחול ומן הכליות - אסור באכילה. "

1.
רבא עונה על שאלת הגמרא "מאי קאמר" על ידי השלמת הברייתא "חסורי מחסרא".

2.
אחר כך אומרת הגמרא שיש ברייתא אחרת שדומה לברייתא אחרי התיקון של רבא [יש הבדל בקטע אחד – "ואת האבר המדולל בה"].

3.
יש כמה מופעים כאלה בש"ס. וההסבר הוא, ששאלת הגמרא עצמה היתה שבוודאות חסר קטע בברייתא, מכיון שאין משמעות לדו-שיח בברייתא ללא התוספת. ולכן הגמרא הוסיפה ש"נמצאה" ברייתא כאותו תיקון.

4.
ונראה, שאולי כוונת הגמרא ["תניא נמי הכי"] היא, שנמצאה ה"ברייתא המקורית", ולא מדובר בברייתא אחרת, נוספת.

5.
לכאורה בכל "חיסורי מחסרא" משבצים משפט עם שני חלקים כשהמלה "אבל" מפרידה בין שניהם . בסוגייתנו אין זה כך, אלא משבצים משפט שלם, ולכן מתאים לדברינו לעיל בסעיף 4 שמדובר בברייתא שלמה של"תניא נמי הכי"