סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הלכה כלישנא בתרא"

[אמוראים - פסיקה]

חולין עו ע"א


"רב פפא מתני הכי, אמר רב יהודה אמר רב אמר רבי חייא: למטה - למטה מן הארכובה ומצומת הגידין, למעלה - למעלה מן הארכובה ומצומת הגידין, וכן שניטל צומת הגידין, וארכובה גופה - כדעולא א"ר אושעיא.."

 

1.
רב פפא מביא את דברי רב יהודה ודברי עולא באופן שונה מהמובא בקטע הקודם בגמרא.

2.
רש"י מסכת חולין דף עו עמוד א:

וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא - ולמעלה מרכובה התחתונה כל מקום שיחתך טרפה וכן ניטל צומת בלא רכובה דלא חזינן דהדר ביה רב ולקמן פסיק הלכתא הכי אפילו בנשבר העצם וכ"ש נחתך לגמרי.

רש"י פוסק כ"לישנא קמא" וכרב, שכל שנחתך בעצם האמצעי – טריפה. ואפילו שעולא הקשה על כך לרב יהודה, בכל זאת רב יהודה לא חזר בו, ולכן בספק דאורייתא – לחומרא.

3.
ולא מובן מדוע רש"י צריך לומר בגלל ספק דאורייתא לחומרא, הרי הוא מוכיח את דינו גם ללא ספק, מתוך כך שבהמשך יש מחלוקת בין רב ושמואל והלכה כרב שנשברה עצם השוק – טריפה, וכל שכן בסוגייתנו אם "רק" נחתכה – תהיה טריפה.

3.1
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רג, בהערה סד, שהרבה ראשונים פוסקים כרש"י.

4.
ראשונים אחרים פוסקים כ"לישנא בתרא" בגמרא. שמנוסחת ב"רב פפא מתני הכי...", שרב ועולא לא חולקים.

5.
הנימוקים להכרעה כלישנא בתרא:

5.1
על הלשון הראשון היתה קושיה של עולא על רב יהודה אמר רב. ובענין זה ובהסבר נוסף לשיטת רש"י ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רג.

5.2
יש פוסקים, שכעיקרון פוסקים בש"ס כלשון אחרון. [ובסוגיה זו לא הזכירו הראשונים את הכלל הזה].

6.
ויש שפוסקים כרב פפא לפי הכלל "הלכה כבתראי" - מופיע ברא"ש.

6.1
לפי זה יוצא, שהכלל "הלכה כבתראי" איננו רק על דעה עצמאית של אותו אמורא "אחרון", אלא גם כשמדובר שהוא אומר את דבריו לגבי "מי אמר" ו"מה אמר".

7.
על ה"לישנא בתרא" ראה ברא"ש:
לא ברור האם מכאן אפשר לקבוע מהי דעתם העקרונית של הרי"ף והרא"ש לגבי "לישנא בתרא". ולכן לא מובן לי מה מעיר ה"קרבן נתנאל" - ראה מה שכתבנו על מסכת נדרים דף לד בסעיף 18.

8.
רא"ש מסכת חולין פרק ד סימן ז:

ז [חולין דף עו ע"א] מתני' בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה טריפה*. וכן שניטל צומת הגידין. נשבר העצם אם רוב בשר קיים שחיטתו מטהרתו אם אין רוב בשר קיים אין שחיטתו מטהרתו:
... רש"י פסק כלישנא קמא דרב לחומרא דאמר דרכובה דמתניתין היא הארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה מארכובה התחתונה כל מקום שחותך טריפה. וכן ניטל צומת הגידין בלא רכובה דלא חזינן דחזר ביה רב ולקמן פסיק הלכה הכי בנשבר העצם וכל שכן בנחתך לגמרי

ופסק זה לא היה נראה לריב"א כי אמר דטפי מוכח כלישנא בתרא
חדא דהא אתותב רב ללישנא קמא
ועוד דרב פפא דהוא בתראה מתני למילתיה דרב כמו עולא...

הוא לא מזכיר במפורש, שיש לפסוק כעיקרון כ"לישנא בתרא".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר