הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "ואיתימא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין צג ע"א
אמר אביי ואיתימא רב יהודה: חמשא חוטי הוו; תלתא משום תרבא ותרין משום דמא, דטחלי ודכפלי ודכוליתא - משום תרבא, דידא ודלועא - משום דמא;. "
1.
בדרך כלל הביטוי "ואיתימא" בהקשר של שני חכמים מלמד ששני החכמים היו בני אותו דור. לכן קשה מפני שאביי לא הכיר את רב יהודה.
2.
ומה המשמעות של "אביי ואיתימא רב יהודה"? האם הכוונה לשתי מסורות חלוקות מיהו החכם שאמר את הדברים?
ומה ההבדל מהביטוי "איכא דאמרי"?
3.
יש אומרים ש"איכא דאמרי" – שני דברים בעלי חשיבות.
"ואיתימא" - בנושא שולי ! אולי דברי אגדה נחשבים "שוליים"!
"...ומן הראוי להעיר שבכגון זה היינו כאשר מדובר בהערה שולית בלבד רגיל הש"ס למסור על כך ב'ואיתימא' ולא ב'איכא דאמרי'..." [מסכת יום טוב, פרק שלישי, נוסחאות, אפרתי יעקב, עמוד 75]
4.
ראיתי במקום אחר מאחד הפרשנים שהכוונה היא שאביי אמר משמו של ר יהודה. זאת אומרת, אין כאן שתי מסורות נפרדות אלא מסורת אחת שאביי אמר משמו של רב יהודה. אולם הסבר זה תמוה מאד, שהרי הגמרא היתה יכולה להשתמש בביטוי "אמר אביי משום רב יהודה..." שזוהי ה"נוסחא" המקובלת למקרה שחכם אחד אומר הלכה משמו של חכם אחר שלא שמע ממנו ישירות.
5.
ואולי אפשר לומר: הביטוי "אמר רב... משום... רב..." משמעו גם ששני החכמים נוקטים באותה שיטה באופן קבוע [כאילו היו רב ותלמידו] ואילו הביטוי "רב... ואיתימא רב..." משמעו שהם לא נוקטים בדרך כלל בשיטה דומה אלא דווקא במקרה הספציפי בסוגיה. [נפקא מינה יכולה להיות לצורך הקביעה של יחיד ורבים – בסוגיות הלכתיות]
6.
ויש אומרים ש"ואיתימא" מלמד שאין בכלל וודאות על כל אחד מהם שאמנם אמר את הדברים. ולכן אי אפשר להקשות על אף אחד מהאומרים [ בסוגייתנו: אביי ורב יהודה] מדברי עצמם במקומות אחרים בש"ס.
6.1
המקור לאמור לעיל:
"בית אהרן", כרך י:
"הרי לנו כלל חדש דהיכא דאיתא בגמרא אמר רב פלוני ואיתימא רב פלוני אין להקשות סתירה על אחד מהאומרים מדברי עצמו במקום אחר מפני שי"ל דמאן דאמר ההיא דהתם משמיה דאותו רב פלוני אמר הא דהכא משמיה דאידך, ומאן דאמר הא דהכא משמיה דאותו רב פלוני אמר הא דהתם משמיה דאחרינא."
7.
ובאופן פשוט יותר אומר בסוגייתנו בעל ה"מנחת יהודה", שמדובר באביי בר הונא שהיה תלמידו של רב יהודה, ולא באביי שהיה חברו של רבא.
