צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ
בדין מין במינו ומין בשאינו במינו
חולין צט ע"א-ע"ב
יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא, אמר ליה אביי: וכל איסורין שבתורה במאה? והתנן: למה אמרו כל המחמץ ומתבל ומדמע להחמיר - מין ומינו, להקל ולהחמיר - מין ושאינו מינו, וקתני סיפא להקל ולהחמיר מין ושאינו מינו, כיצד - גריסין שנתבשלו עם העדשים, אם יש בהם בנותן טעם, בין יש בהן להעלות במאה ואחד, בין אין בהן להעלות במאה ואחד - אסור, אין בהן בנותן טעם, בין שיש בהן להעלות במאה ואחד, בין אין בהן להעלות במאה ואחד - מותר;
אין בהן להעלות במאה ואחד אלא במאי - לאו בששים? לא, במאה;
והא מדרישא במאה, הוי סיפא בששים, דקתני רישא: להחמיר - מין ומינו, כיצד, שאור של חטין שנפל לעיסת חטין, ויש בו כדי לחמץ, בין יש בו כדי להעלות במאה ואחד, בין אין בו כדי להעלות במאה ואחד - אסור; אין בו להעלות במאה ואחד, בין שיש בו כדי לחמץ, בין אין בו כדי לחמץ - אסור, רישא וסיפא במאה?
לא, רישא - במאה וחד, וסיפא במאה; וכי יש בו כדי לחמץ, במאה וחד אמאי לא בטיל? אישתיק;
אמר ליה: דלמא שאני שאור דחימוצו קשה? אמר ליה, אדכרתן מילתא דאמר רבי יוסי בר' חנינא: לא כל השיעורין שוין, שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים; דתנן, דג טמא - צירו אסור, רבי יהודה אומר: רביעית בסאתים.
דין מדומע שנדרש מהפסוק מכל חלבו את מקדשו ממנו, שתרו"מ מעשר שחזרה למעשר (צ"ט) אוסרת אך אם חזרה למאה (ק"א יחד עם האיסור) אינה אוסרת, דין זה אמור במקרהשהאיסור ניכר (כגון שלא נתבשלה התערובת), ואז כל החילוק הוא בין יש ק"א או אין ק"א.
לעומת זאת במקרה שהאיסור לא ניכר (שאור שהחמיץ עיסה או גריסין שנתבשלו בעדשים) הדין תלוי בשני משתנים נוספים: מין במינו או שאינו מינו, ונתינת טעם:
החילוק בין הטבלאות: המשבצת השמאלית עליונה. נחלוק בהסבר ההיתר (בטבלה השמאלית) שני המ"ד בענין בטול בשישים או במאה:
למ"ד שאסורים בטלים בשישים: בשמאלית עליונה אין מאה אך יש שישים.
למ"ד שאיסורים בטלים במאה: החילוק בין שני הטורים הוא, שבימני יש ק"א מלבד האיסור ובשמאלי יש מאה מלבד האיסור, ולכן בשמאלית עליונה מותר שיש מאה מלבד האיסור [ולמרות שלמ"ד זה בטור הימני יש ק"א מלבד האיסור מ"מ אסור בנ"ט כמו שמצינו איסורים נוספים שאין שיעוריהן שווין]
כתב: אברהם ליפשיץ © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
