סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: "רב" ו"תלמיד" - רבין ורבי אמי ורבי יוחנן

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קיא ע"ב


כי אתא רבין א"ר יוחנן: מליח - אינו כרותח, וכבוש - אינו כמבושל; אמר אביי: הא דרבין ליתא, דההיא פינכא דהוה בי ר' אמי דמלח ביה בשרא - ותבריה, מכדי, רבי אמי תלמיד דר' יוחנן הוה, מאי טעמא תבריה, לאו משום דשמיעא ליה מיניה דר' יוחנן דאמר: מליח - הרי הוא כרותח? יתיב רב כהנא אחוה דרב יהודה קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: ר אחש שהתבשל עימו..

 

1.
אביי מוכיח ממעשה של רבי אמי שודאי היה עושה כדברי רבו – רבי יוחנן. ורבי אמי כנראה נחשב תלמיד של רבי יוחנן יותר מ"רבין". משמע מכאן ש"רבין" לא באמת שמע מרבי יוחנן, או אולי לא הביו את דבריו [לא מוסבר בפרשנים].

2.
שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא - יורה דעה סימן כו:

ולא שמע דבר זה מר' יוחנן.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסג:

תלמיד שהיה אומר בבית המדרש שמועה או הלכה בשם רבו היו מקבלין אותה בני הישיבה ממנו כאילו שמעוה מפי הרב עצמו בין למירמא דידיה אדידיה ובין לסמוך עליה לענין הלכה אי לא הוה תמן מאן דפליג עלה, ...

כשתלמיד אומר דבר בשם רבו הרי "מאמינים" לו, ונחשב הדבר כאילו הלומדים עצמם שמעו את הדין מפי רבו של החכם שמסר בפועל את הדברים.

3.1
המשך:

וגדולה מזו אני אומר דאף היכא דהתלמיד קאמר לשמעתתיה בסתמא ולא קאמר לה בשם רביה עם כל זה אית לן למימר דמסתמא תורת רביה היא ומקשינן מזה על זה כאילו כל חד מינייהו אמרן לתרווייהו ומנא אמינא לה ...

הוא קובע עיקרון, שבדרך כלל כל מה שאומר חכם מסויים הוא אומר אותו בשם רבו.

3.2
והוא מוכיח את דבריו מסוגייתנו:

וכן אני לומד עוד מהא דאמרינן פרק כל הבשר [חולין דף קי"א ב'] אמר אביי הא דרבין ליתא וכו' מכדי ר' אמי תלמיד דר' יוחנן הוה מאי טעמא תבריה לאו משום דשמיעא ליה מיניה דר' יוחנן דאמר מליח הרי הוא כרותח ע"כ ...

מסוגייתוו משמע במפורש, שאביי הבין שרבי אמי אמר את הדין שמתאים לדברי רבי יוחנן רבו.

מכל זה מוכח בבירור דמסתמא כל מה שאומר או עושה תלמיד מתורת רבו הוא והיינו טעמא למאי דתניא בפרק תפלת השחר [ברכות דף] כ"ז ב'] והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל ופירשו המפרשים שכל מה שהתלמיד אומר סוברים השומעים שמרבו שמע

ולהכי מוהריק"א נקט בלישניה בשלחנו הטהור י"ד סי' רמ"ב סעיף כ"ד לא יאמר דבר שלא שמע מרבו עד שיזכיר שם אומרו כלומר שאם אמרו בסתם יאמרו שתורת רבו היא ע"ש.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר