הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אחרים אומרים";  "הלכה כרבי יהודה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קיט ע"א

 ת"ש, רבי יהודה אומר: קולית שיש עליה כזית בשר - גוררת כולה לטומאה, אחרים אומרים: אפילו אין עליה אלא כפול - גוררת כולה לטומאה; ורב, האי במאי מוקים לה? אי ביד - קשיא סיפא, אי בשומר - קשיא רישא! איבעית אימא ביד - והוא דאמר כרבי יהודה, ואיבעית אימא בשומר - כאחרים, ורבי יוחנן אמר: כולה בשומר, והוא דאמר - כאחרים.

1.
הערה כללית: סוגיה זו דומה במבנה שלה לסוגיה הקודמת, כשהגמרא מעוניינת להסביר את דברי "רב" לפי שני התנאים בברייתא.

2.
ראה ב"מתיבתא", הערה י', שלפי "רב" הגמרא מעמידה דווקא ב"יד", משום שהגמרא רוצה להעמיד את דברי רב כרבי יהודה , כיון שהלכה כמותו מול "אחרים", שהוא רבי מאיר [על פי הגמרא "הוריות", דף יג עמוד א].

3.
לפי זה יוצא, שהכלל ש"הלכה כרבי יהודה" נגד "רבי מאיר" חל גם אם לא מוזכר במשנה/ברייתא "רבי מאיר" במפורש, אלא כינוי שלו, כגון "אחרים" – בסוגייתנו.

4.
ונראה, שכך יהיה גם לגבי "תנא קמא" – "סתם", שהוא רבי מאיר – שהלכה תהיה כרבי יהודה שמופיע באותה משנה /ברייתא, נגד "רבי מאיר".

5.
אולם, ניתן לחלוק על הסבר זה ולומר להיפך: דווקא מפני שרבי יהודה הנשיא [או כותב הברייתא] לא כתב במפורש "רבי מאיר" כדי ללמדנו, שלא חל הכלל ש"הלכה כרבי יהודה", ואולי הלכה תהיה דווקא כ"תנא קמא" או כ"אחרים".