הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "איכא דמתני"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכב ע"א

 גמ'. אמר עולא: דבר תורה עור אדם טהור, ומה טעם אמרו טמא - גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין.
ואיכא דמתני לה אסיפא, וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור אדם,
אמר עולא: דבר תורה עור אדם שעבדו טהור, ומה טעם אמרו טמא - גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין;
מאן דמתני לה ארישא - כ"ש אסיפא, ומאן דמתני אסיפא, אבל ארישא - טומאה דאורייתא.

1.
עולא אמר כלל הלכתי: "דבר תורה...". יש בגמרא שתי "גירסאות" על מה מוסבים דברי עולא. כל נוסחה נפתחת בביטוי "מתני לה א...", כלומר האם דברי עולא מוסבים על הרישא או על הסיפא במשנה.

2.
בסוף הקטע נאמר: "מאן דמתני...". ברור שסיכום זה נכתב על ידי חכם בתקופה שאחרי "עולא". בפשטות יש להניח שכתב זאת "עורך הגמרא".

3.
חשוב לבדוק את משמעות הביטוי "איכא דמתני לה אהא..." . האם הכוונה לשתי עדויות היסטוריות אודות דברי עולא. מה באמת הוא התכוון בדבריו [איזו סוגיה הוא למד כאשר אמר את העיקרון שלו]? או שמא ניתן לומר, שהלומדים, מסדרי הגמרא, הכירו את העיקרון של עולא, והם התלבטו לאיזה דין ניתן לשייך אותו.

4.
רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ג הלכה יא:

עור האדם כבשרו ואם עבדו כל צרכו או הילך בו כדי עבודה הרי זה טהור מן התורה, אבל מדבריהם מטמא בכזית כבשר המת גזירה שלא להרגיל בני אדם לעבוד עורות האדם וישתמשו בהן.

5.
כסף משנה הלכות טומאת מת פרק ג הלכה יא:

עור האדם כבשרו. כך הוא הגירסא בדברי רבינו והוא משנה פרק העור והרוטב (דף קכ"ב). ומ"ש ואם עבדו כל צרכו או שהלך בו כדי עבודה וכו'. משנה וגמרא שם וכלישנא בתרא דעולא:

הרמב"ם פסק כ"לישנא בתרא" של עולא. האם יש כאן פסיקה עקרונית שהרמב"ם מכריע תמיד כ"לשון אחרון"? לא ברור. יש מקומות שהרמב"ם כן פוסק כ"לשון ראשון".

6.
יש מי שאומר שבסוגייתנו הרמב"ם פסק כלשון ראשון בדברי עולא מפני שבספק פוסקים לחומרא ["מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד ו-ז].

6.1
הדיון הנ"ל מניח ש"איכא דמתני" מוגדר כ"לשון" או "לשון ראשון", או "לשון אחרון", וזהה לביטויים דומים, כמו "לישנא אחרינא"; "איכא דאמרי" ועוד.

7.
והגר"א מפרש שהרמב"ם תמיד פוסק כ"לישנא קמא" ["לשון ראשון"] כאשר סגנון הגמרא הוא: "מאן דמתני..."

7.1
[וראה: "בית אהרן", כרך ה, עמוד רלט; רנא; רסא – על הגר"א. ושם מביא שנשאר ספק, ובדאורייתא - לחומרא]

7.2
ראה הנ"ל "מתיבתא", במסכת עבודה זרה, "ילקוט באורים", עמוד כה.

7.3
האם כוונת הגר"א דווקא כאשר מופיעה גם ההשוואה של "מאן דמתני..." או שהוא מתכוון בכלל לכל מקום של "איכא דמתני..." בלי שיש אופציית השוואה של "מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא" - כמו בסוגייתנו.
כאשר מדובר בנושאים שונים בשתי ברייתות הרי שאין מקום לערוך את ההשוואה בסגנון של "מאן דמתני...