הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "איכא דמתני..."/ רישא וסיפא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכו ע"ב

עכבר שחציו [וכו']. אמר רבי יהושע בן לוי: והוא שהשריץ על פני כולו;
איכא דמתני לה אסיפא, רבי יהודה אומר: אף הנוגע באדמה שכנגד בשר - טמא, אמר ר' יהושע בן לוי: והוא שהשריץ על פני כולו;
מאן דמתני לה ארישא - כל שכן אסיפא,
ומאן דמתני לה אסיפא, אבל רישא - אע"ג דלא השריץ

1.
רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ד הלכה יא:

שרץ שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור, ואם השריץ על פני כולו אף הנוגע באדמה שעדיין לא נגמרה צורתו טמא.

2.
כסף משנה הלכות שאר אבות הטומאה פרק ד הלכה יא:

השרץ שחציו בשר וכו'. משנה שם. ומ"ש ואם השרץ ע"פ כולו וכו'. יש לתמוה דבגמרא משמע איפכא בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא לת"ק:
והר"י קורקוס ז"ל כתב הדבר מוכרח שדברי רבינו כר' יהודה או שסובר דלמאן דמתני לדריב"ל אסיפא דהיינו על דברי רבי יהודה משמע שסובר דהלכה כמותו כיון שמפרש דבריו ואין זה מוכרח
או אפשר שסובר שאינו חולק על ת"ק
וקצת משמע כן מדקאמר בלשון רישא וסיפא וגם זה דוחק אם לא שהיתה לרבינו גירסא אחרת

ולמדו שם בברייתא חציו בשר וחציו אדמה מדכתיב בשרץ דמשמע כל שהוא משריץ ואפשר דעל ברייתא זו סמך דכיון דמרבינן כל שהוא משריץ מינה שכל שהוא חציו לארכו כולו הוא משריץ וכולו מטמא אפילו נגע באדמה ואפשר דלנוגע בבשר לא איצטריך אלא לנוגע באדמה שכל שמקצתו בשר חשיב כולו שרץ וא"כ מתניתין לפ"ז בלא השריץ אלא שלפ"ז קשה אדריב"ל ועדיין צ"ע עכ"ל:

3.
בכל הסוגיה דן ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכד-קכה.

4.
במשנה יש מחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה. מסביר ה"כסף משנה", שכנראה הרמב"ם פוסק כרבי יהודה [כנראה שמתכוון: למרות שהכלל הוא, שיש לפסוק כתנא קמא נגד רבי יהודה].

5.
אפשרות נוספת היא, שהרמב"ם פוסק כרבי יהודה מפני שלפי השיטה בגמרא, שדברי רבי יהושע בן לוי מוסבים על רבי יהודה סימן שאותה דעה באמת פוסקת כרבי יהודה [ומוסיפין האחרונים, שזה בהתאם לשיטת הרמב"ם להכריע כ"לישנא אחרינא" ["לשון אחרון"].

6.
ואפשרות נוספת היא, שבכלל אין מחלוקת בין רבי יהודה ל"תנא קמא", והראיה לכך, שהגמרא מציינת "רישא" ו"סיפא" ולא מזכירה את "רבי יהודה" ואת "תנא קמא".