סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "דלמא" [="דילמא"]

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קכט ע"א


אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאילתיה לרבי אבא בר ממל ואמר לי: הא מני - רבי מאיר היא, דאמר טומאת בית הסתרים מטמא,
אמר ליה: ולאו זימנין סגיאין אמרה קמאי, ואמרי ליה: שני ליה לר' מאיר בין טומאה דבעיא הכשר ובין טומאה דלא בעיא הכשר!

אמר רבא: ומאי קושיא? דלמא בשהוכשר?
אמר ליה רבה בר רב חנן, לרבא: למה לי הכשר? הרי מטמא טומאה חמורה אגב אביו! אמר ליה: כששימש - מעשה עץ שימש
.

 

1.
רבא דוחה את קושיית רבי אסי, ואומר שאפשר לתרץ שהברייתא עוסקת בבשר שהוכשר לפני שנחתך מן האבר [האבר מן החי] ונחזור להעמיד את הברייתא בשיטת רבי מאיר שמטמא במגע בין הסתרים.

2.
מקשים הפרשנים [ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קפ], מדוע הלשון "דילמא" הרי ברור שכך מדובר, שהוכשר, שאם לא כן, כיצד יקבל טומאת אוכלין בלא הכשר, וראה [שם] הסברים שונים.

3.
ונראה שיתכן באמת להסביר את הביטוי "דילמא" לא כספק אלא כודאי. אין כאן רק דחיית הקושיה אלא ברור שהקושיה איננה במקומה.

4.
ונראה לחזק את ההסבר הנ"ל, בגלל כפל הביטויים: "מאי קושיא? דלמא..?". הכפילות הזאת מוכיחה שהקושיה בוטלה ולא רק נדחתה, והאמת היא כפי דחיית רבא.
הביטוי הנ"ל כ-50 מופעים בש"ס, ויש לבדוק בכל אותם מקומות. בדקתי במקור הראשון, שמופיע במסכת שבת דף צב, ואמנם גם שם שההלכה היא כהצעה שמובאת אחרי "ומאי קושיא, דילמא..."

5.
וראה חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף כ עמוד א:

ודילמא אקנויי אקני ליה רבנן. לבעל זוזא דספרא, והא דנקט לה בלשון דילמא אע"ג דקושטא הכי דהא שטר מקנה בעינן, אורחא דמילתא הכי במקצת מקומות בתלמוד.

הריטב"א אומר ש"במקצת מקומות בתלמוד, ההלכה היא כדברים שמובאים כ"דילמא".

6.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קלז :

דחיה, למדתי כלל מחודש בזה מדברי הכ"מ רפ"ד מהלכות שבת דלדעת הרמב"ם אפשר לומר דכל דלא דחו לה בדרך דילמא אלא בלעולם אימא לך משמע דקושטא דמילתא הכי איתיה ע"ש.

כלומר: הלשון "דילמא" היא דחיה בעלמא ולא למסקנה.

6.1
המשך:

אמנם מצאתי בתשובה להרשב"א סימן שי"א שכתב לדעת הרמב"ם דלעולם אימא לך דחיה בעלמא היא ויש לתמוה על הכ"מ שהרי הוא בעצמו רמז לתשובת הרשב"א הלזו בסוף פ"ב מהלכות בכורות ע"ש
וכן מצאתי להר"ב לחם משנה רפ"ד מהלכות שבת דלעולם אימא לך מקרי דחיה.
ומצאתי עוד להכנה"ג בי"ד סי' ע"ב הגהות הב"י אות ו' שכתב בשם רש"ל והר"י מקרעמניץ ז"ל

דלדעת ר"ת כל היכא דקאמר תלמודא שאני הכא ולא אמר דילמא פסיק הוא כלישנא דתלמודא אף ע"פ שאינו עומד והביאו בשיירי כנה"ג בכללים נפרדים כלל ל'

וכן ראיתי להריטב"א בחידושי יומא ר"פ בא לו כ"ג שוב מצאתי להר"ן בפ"ב דגיטין דף תקס"ג ע"א שכתב דאע"ג דבלשון דילמא קאמר קושטא דמילתא הכי הוי ומשום כבודו הוא דקאמר ליה הכי יע"ש:

לשון "דילמא" – כן מוכרע כמסקנה.

7.
אם כן, יש לנו מחלוקת פרשנים בנושא זה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר