הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לית הלכתא כוותיה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קלב ע"ב

אמר רבינא, אמר לי מרימר: הלכתא כוותיה דרב, והלכתא כוותיה דרב חסדא, והלכתא כוותיה דעולא, והלכתא כוותיה דרב אדא בר אהבה: לויה שילדה - בנה פטור מחמש סלעים.

1.
רדב"ז הלכות ביכורים פרק ט :

בהמה שלא הורמו מתנותיה וכו'. שם (חולין דף קל"ב) א"ר יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ממנה וא"ר יוחנן כל האוכל מבהמה של הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ומסיק תלמודא ולית הלכתא כוותיה:

משמע מהפרשנים שאין הלכה כשתי ההלכות שאמר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן [וראה בגירסאות שלפני המימרא השניה כתוב "ואמר רבי" במקום "אמר רבי" – דבר שמקשר בין שתי המימרות]

2.
ומדוע אין הלכה כרבי יוחנן? ראה "מתיבתא", "יחקוט ביאורים", עמוד רמט שמביא הסברים שונים שאין הלכה כרבי יוחנן מנימוקים ענייניים של תוכן הסוגיה.

3.
ואולי אפשר לומר שגם מבחינת הניסוח והמבנה אין הלכה כרבי יוחנן, ויש ללמוד את הקטע כך: "ולית הלכתא כוותיה", על ידי מי נאמר? אולי נאמר על ידי רבה בר בר חנה עצמו, שהיה תלמיד מובהק של רבי יוחנן! והנימוק שלו עצמו הוא בגלל תכני הסוגיה כפי שמובא בפרשנים, ולפי זה, הביטוי "ולית הלכתא כוותיה" לא נאמר על ידי "עורך הגמרא"!