הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "והא אנן תנן"; "תרגמא"; "קמיה ד..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין קלג ע"ב
אמר מר: ופסולי המוקדשין - אין צריך לרשום, אלמא מוכחא מלתא, והא אנן תנן: פסולי המוקדשין נמכרים באיטליז, ונשחטים באיטליז, ונשקלים בליטרא! תרגמא רב אדא בר אהבה קמיה דרב פפא: באותן הנמכרים בתוך הבית.
1.
הגמרא מצטטת מהברייתא [בסוגיה הקודמת] שהמוכר שור של פסולי המוקדשין הפטור ממתנות כהונה אינו צריך לעשות בו סימן. משמע, שמצורת המכירה ניכר שזהו שור של פסולי המוקדשין, שהרי אסור למכרו באיטליז כדרך שמוכרים בשר חולין אלא צריך למכרו בבית,
2.
הגמרא מקשה ממשנה במסכת בכורות, שבהמות של פסולי המוקדשין כן נמכרים באיטליז כדרך שנוהגים בבהמות של חולין ואין חילוק ביניהם.
3.
עונה הגמרא: בברייתא מדובר דווקא בבהמות שנהוג למכרם בבית - בכור ומעשר, ואותם אסור למכור באיטליז, ולא צריך לעשות בהם סימן.
4.
הביטוי "תרגמא" דומה במשמעותו לביטוי "הכא במאי עסקינן", כלומר תרוץ של הגמרא או של האמורא בדרך שמעמידה את הברייתא במציאות מסויימת.
5.
גופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלה:
תרגמה, כשאומר בכל מקום, היינו שמפרש המשנה או הברייתא, אבל אין במשמעו שמגיה. ומצינו תרגמה כמו תני, פרק שני דכתובות [כב:] תרגמה בעד אחד, ובהדיא קתני שני עדים.
הוא מתכוון לכך, שלפעמים הביטוי "תרגמא" איננו במשמעות "הכא במאי עסקינן" אלא פרשנות אחרת שלא כוללת דווקא צמצום למקרה מסויים.
6.
בית אהרן כרך ו:
א. "תרגמה" כשאומר בכל מקום היינו שמפרש המשנה או הברייתא אבל אין במשמעו שמגיה, ומצינו "תרגמה" כמו תני (פ"ב דכתובות), תרגמה בעד אחד ובהדיא קתני שני עדים, גופי הלכות אות תקל"ה, ופחד יצחק.
ב . "תרגמה" לא נאמר אלא כשאותו רב פלוני הוא תנא, אבל אם הוא אמורא לא אמר תרגמה.
כלומר, "תרגמה" – יש לפרש את המשנה כך וכך...
7.
אין ספק שבסוגייתנו המשמעות של "תרגמה"/"תרגמא" היא של פירוש [הצבת אוקימתא, וכמו הביטוי "הכא במאי עסקינן"] ולא של שינוי גירסא.
8.
ונראה לומר, שהביטוי "תרגמא"[=תרגמה"] שונה מ"הכא במאי עסקינן". בכל הש"ס הביטוי "הכא במאי עסקינן" פותח העמדת אוקימתא שלא נצפתה מראש. ואילו הביטוי "תרגמה" – בסוגייתנו – פותח תרוץ של העמדה באוקימתא כן ידועה, כי החילוק בין מכירה בבית למכירה באיטליז היתה ידועה אצל התנאים [במשנה ובברייתא].
9.
לפי זה נסביר גם את הביטוי תרגמא רב אדא בר אהבה קמיה דרב פפא. מה החשיבות שרב אדא אמר את התרוץ "לפני רב פפא"? אלא – כמו שאמרנו – הוא תרץ לפני רב פפא על פי דין שהיה ידוע ומפורסם. וכך נפרש את כל המקומות בש"ס שמופיע "קמיה ד..."
10.
לגבי הביטוי "והא אנן תנן" - ה"שדי חמד" מסיק שאין לו משמעות מיוחדת והוא דומה לביטוי "והתנן", אולם יש שכתבו שהכוונה היא, שהמקשן אומר "הרי למדנו ביחד את המשנה..." כלומר קושיה יותר חזקה. כאילו המקשן טוען שגם חברו יודע מקושיה זו. אולם לא ברור עדיין מה המיוחד בזה.
10.1
ונראה להסביר שכשמקשה מהמשנה שבה אנו עומדים מקשה בסגנון "והא אנן תנן", וכשמקשה ממשנה בסוגיה אחרת מקשה בסגנון "והתנן". אבל בסוגייתנו גם המשנה שמובאת על ידי "והא אנן תנן" היא במסכת בכורות ולא במסכת חולין.
11.
ולכן נראה לומר, שלביטוי "והאנן תנן" יש כוונה נוספת: "והרי למדנו במשנה מוסכמת על הכל", ולכן ניתן להקשות ממנה גם על תנאים, ולכן גם לא נבחר הנוסח: "ורמינהו". קושיה בנוסח "תנן" בלבד היא בדרך כלל קושיה על אמורא ולא על סתירה בין משנה לברייתא – כבסוגייתנו.
