הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "מנהג"; "נהוג עלמא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין קלו ע"ב
אמר רב נחמן בר יצחק: האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, דתניא, רבי אלעאי אומר: ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ; וכר' יהודה בן בתירה בדברי...
1.
לאורך כל הסוגיה הובאה מחלוקת בין רבי אילעאי ורבנן. וכאן הוכרעה הלכה כרבי אילעאי לגבי "ראשית הגז" שאינו נוהג אלא בארץ.
2.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ט הלכה א:
מצות עשה ליתן כל זובח בהמה טהורה לכהן הזרוע והלחיים והקיבה, שנאמר וזה יהיה משפט הכהנים, ואלו הם הנקראים בכל מקום מתנות, ומצוה זו נוהגת תמיד בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, ובכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ, ובחולין אבל לא במוקדשין.
הרמב"ם פוסק כרבנן שנוהג גם בחוץ לארץ ולא כרבי אלעאי.
3.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק י הלכה א:
מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז שנאמר וראשית גז צאנך תתן לו, ולוים בכלל ישראל במצוה זו, ואין לראשית הגז זו שיעור מן התורה, ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים, ואינה נוהגת אלא בארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית כראשית הדגן ונוהג בחולין אבל לא במוקדשין.
לגבי "ראשית הגז" הרמב"ם פוסק כרבי אלעאי, שנוהג רק בארץ. וסותר מה שאמר בהלכה הקודמת
4.
כסף משנה הלכות ביכורים פרק י:
ואינה נוהגת אלא בארץ. אע"ג דתנן בפרק ראשית הגז (חולין דף קל"ה) דנוהג בארץ ובחו"ל הא אמר רב נחמן התם (חולין דף קל"ו:) נהוג עלמא כתלתא סבי וחד מינייהו ר' אלעאי דאמר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ:
משמע ממנו שרק לגבי ראשית הגז הרמב"ם פסק כרבי אלעאי, מפני שכך אמר רב נחמן בר יצחק, שנהגו כמו רבי אלעאי.
5.
ראה בהרחבה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד דש. פוסקים כרבי אלעאי רק במה שנהגו כמותו.
6.
ושם, בעמוד שה מביא מהרא"ש, שרב נחמן בר יצחק בכוונה לא אמר "הלכתא" אלא "נהוג".
6.1
הביטוי "נהוג עלמא" - 8 מופעים בש"ס
7.
המשמעות של "מנהג" היא, שאין אומרים שהלכה כן. ולכן פסק הטור, שלכתחילה יש להפריש ראשית הגז גם בחוץ לארץ "אלא שלא נהגו כן"
7.1
יש אומרים מפני שקבלה היתה בידיהם. לומדים זאת מכך, שלא נאמר שיש לנהוג כך - "ונוהגין", אלא, "נהוג עלמא" - עובדה]. ומהרא"ש משמע שהוא הלכה גמורה כי לא הובאה מחלוקת לגבי המנהג [שם, עמוד שה].
8.
וראה עוד שם, בעמוד רצה שמעלה שאלה מעניינת: האם נתינת ראשית הגז היא הלכה בהלכות איסורים [ואז הכלל הוא "ספיקא – לחומרא"] או שזו הלכה בהלכות ממון [ואז הכלל הוא "המוציא מחברו – עליו הראיה"].
9.
לסיכום העניין נעיין באנציקלופדיה תלמודית כרך יג, [חוץ לארץ] טור שמו:
ואמר רב נחמן בר יצחק: נהגו העולם כר' אלעאי בראשית הגז. ונחלקו ראשונים להלכה: יש פוסקים בזרוע ולחיים וקבה שנוהגים בחו"ל ובראשית הגז שאינה נוהגת,
ויש מפרשים הטעם שאף על פי שהלכה כחכמים בשניהם, מכל מקום נהגו כר' אלעאי בראשית הגז שאינה נוהגת בחו"ל, מה שאין כן בזרוע ולחיים וקבה שמצינו שהאמוראים האחרונים נהגו בהם.
ויש מן הראשונים סוברים שהלכה כר' אלעאי בשניהם, שכיון שלדעתו שניהם אינם נוהגים בחו"ל ונהגו כמותו בראשית הגז לפי שסוברים כמותו, הוא הדין בזרוע ולחיים וקבה, ואף על פי שמצינו אמוראים נהגו בהם בבבל, חזרו בדורות האחרונים לנהוג כר' אלעאי. וכן נוהגים.
ויש מן הראשונים שכתב שבארצות הסמוכות לארץ ישראל שתיקנו בהן חכמים תרומות ומעשרות, תיקנו בהן גם מתנות של זרוע ולחיים וקבה, ולא תיקנו שם אלא במתנות ולא בראשית הגז.
