הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: " "בית הלל"; "רבי יוסי"; "רבי יהודה הנשיא"; "רבי יוחנן" - כמי ההלכה 

[אמוראים]

חולין קלז ע"א-ע"ב

תניא, אמר רבי: אלמלא דבריהן דברי תורה ודברי בריבי קבלה - אנן דברי בריבי שומעין, וכל שכן שדבריהם דברי קבלה, ודברי בריבי דברי תורה; והאמר מר: אין הכרעה שלישית מכרעת!
אמר ר' יוחנן: מפי שמועה אמרה, מפי חגי זכריה ומלאכי.

1.
מהגמרא משמע שהלכה כרבי יוסי שהשיעור המחייב בראשית הגז הוא 4 צאן ולא 5 רחלות כבית הלל ולא 2 רחלות כבית שמאי.

2.
ואילו הרמב"ם פסק כבית הלל.

3.
ים של שלמה מסכת חולין פרק יא:

תניא (קט"ז ע"א) דבי ר"י בר ... ופסק הרי"ף כר"י בר יוסי, אבל הרמב"ם (ה' בכורים פ"י הי"ג) פסק כב"ה, וכן הטור (סימן של"ג) והרי"ף גופא הביא בה"ג, ומר חפץ גאון, שפסקו כב"ה, דבעינן חמש, אבל לא הכריע כמותן, גם תימא לי, איך לפסוק כמתניתין ואליבא דב"ה, הא רבינו הקדוש שסידר המשנה כתב להכריע כר' יוסי, וגם רבי יוחנן אמר שכך קבלה מפי חגי זכריה ומלאכי, ואין ראוי לחלוק עליהם ולהקל.

כלומר, הוא טוען שיש לפסוק כרבי יוסי גם בגלל שכך הכריע "רבי יהודה הנשיא" וגם בגלל הכרעתו של רבי יוחנן [כך אומר רש"י בסוגיה]. אולם מה פשר פסק דינו של הרמב"ם [מוזר שנושאי כליו של הרמב"ם לא ממש התייחסו לזה, מלבד הערה שהרמב"ם פסק כבית הלל]?

4.
אולי אפשר לומר: רבי אמר את דעתו בברייתא ולא במשנה, ולכן, למרות שבלשון הברייתא נאמר "אנן דברי..." הכוונה היא דווקא ל"אני", כלומר, כך אני – רבי יהודה הנשיא - סבור. אבל בית הדין של רבי יהודה הנשיא – שהם ערכו את המשנה – השמיטו את דעת רבי יוסי במשנה כי הם פסקו כבית הלל!

5.
ולגבי דברי רבי יוחנן ייתכן שרבי יוחנן "רק" סיפר עובדה ולא התכוון להכריע כרבי יוסי, ואולי אפילו התכוון לומר, ש"שמועה" מדברי נביאים לא חזקה יותר מדברי בית הלל ובית שמאי [ולא כדברי רש"י שרבי יוחנן קבע הלכה כרבי יוסי].