הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים ואמוראים: " "רבי יהודה הנשיא"; "רב"; "רבי יוחנן"  

[תנאים ואמוראים]

חולין קלז ע"ב

כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה רחלים, ...
אמר ליה: מאן ריש סדרא בבבל? אמר ליה: אבא אריכא,
אמר ליה: אבא אריכא קרית ליה? דכירנא כד הוה יתיבנא אחר י"ז שורן אחוריה דרב קמיה דרבי, ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי, ומפומיה דרבי לפומיה דרב, ולית אנא ידע מה הן אמרין, ואת אבא אריכא קרית ליה.

1.
רבי יוחנן "כעס" על איסי שכינה את האמורא "רב" "אבא אריכא" ולא בכינוי מכובד יותר כגון "רבנו" [רש"י]. "אבא אריכא" - מופע יחידאי בש"ס.

2.
ורבי יוחנן מספר שבבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא רבי יוחנן ישב 17 שורות אחרי "רב" ולא הבין [כנראה שלא מתכוון לומר רק שלא שמע] את הדו-שיח בין "רב" לרבי יהודה הנשיא, ואש יצאה מפיו של אחד לפיו של חברו!

3.
משמע מרש"י שרבי יוחנן אמר שבארץ ישראל "רב" היה חשוב מרבי יוחנן, אבל אחרי שירד "רב" לבבל אין "רב" נחשב כרבו של רבי יוחנן. לפי זה מובן מדוע נקבע הכלל, שהלכה כרבי יוחנן נגד רב. כי כשהיה רב בארץ ישראל רבי יוחנן היה צעיר ולא חלק על רב.

4.
הגמרא מסיימת בטענות [תוכחת מוסר] של רבי יוחנן ואין לכך המשך!!!
מה הקשר בין הסיפור למשפט שקדם לו": רחלים/רחלותו... אמר ליה: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן;

אולי: רבי יוחנן בא להדגיש ש"רב" היה ממשיך דרכו של "רבי" שהיה הבסיס לתושבע"פ שהיא הבסיס והסמכות לקבוע "לשון חכמים!!!