הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יהודה ורבי שמעון - כמי הלכה?

[כללי פסיקה]

בכורות ט ע"ב

"מתני' מני? ר' יהודה היא, דתניא: פטר חמור אסור בהנאה, ורבי שמעון מתיר. מאי טעמא דר' יהודה? אמר עולא: יש לך דבר שצריך פדייה ומותר..."

 

1.
לגבי הביטוי "מני" הסברתי בקטע הקודם.

2.
בברייתא מובא "תנא קמא" ורבי שמעון. ואחר כך הגמרא מזכירה את רבי יהודה. וראה ב"מתיבתא", הערה ו, ש"סתם משנה" שיש בה [כבסוגייתנו] "תנא קמא" ורבי שמעון הרי שה"תנא קמא" הוא "רבי יהודה". ושם מביא גירסת ה"שיטה מקובצת" [שאיננה בדפוס שלפנינו]: "דברי רבי יהודה".

3.
הרא"ש מסכת בכורות פרק א סימן יא:

מתני' מני רבי יהודה דתניא פטר חמור אסור בהנאה דברי רבי יהודה ור' שמעון מתיר.
והלכה כרבי יהודה דר' יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה ועוד דסתם לן תנא כוותיה

גם הרא"ש גורס "דברי רבי יהודה" [ולא כמו בדפוס]. הוא קובע שהלכה כרבי יהודה משני נימוקים:

3.1
הכלל הוא, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון.

3.2
"סתם" משנתנו היא כרבי יהודה – כפי שהגמרא אומרת "מני? רבי יהודה היא"

4.
ונראה להוסיף הסבר: ייתכן, שהפסיקה של הרא"ש מבוססת על הגירסא "דברי רבי יהודה", אבל אם לא היה ניסוח זה בברייתא אלא היה מדובר ב"תנא קמא" ["סתמי"] ייתכן שעל אף שמדובר ברבי יהודה – שהרי הגמרא אומרת "רבי יהודה היא" - אבל עצם העובדה ששמו לא נכתב במפורש בא לומר שמחבר הברייתא פוסק דווקא כרב שמעון ולא כרבי יהודה ה"תנא קמא". ואז הכלל הראשון של הרא"ש הנ"ל לא יתפוס, וההלכה בכל אופן תהיה כרבי יהודה רק בגלל הכלל השני של הרא"ש – מפני שגמרתנו קבעה - "מתניתין מני? רבי יהודה היא" - שמשנתנו היא כדעת רבי יהודה [ה"סתמי" – ה"תנא קמא"] שבברייתא.