הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אפילו תימא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות כ ע"א

"רבינא אמר: אפילו תימא - רבנן, כי אזלי רבנן בתר רובא - ברובא דלא תלי במעשה, אבל רובא דתלי במעשה - לא.."

 

1.
רבינא מיישב את דעת רבי ישמעאל גם כדעת רבנן.

2.
רא"ש מסכת בכורות פרק ג, סימן א, א:

גמ' מכאן ואילך ספק ואמאי הלך אחר רוב בהמות ורוב בהמות ורוב בהמות מתעברות ויולדות בתוך שנתן ונימא דהאי ודאי מילד אוליד לימא דרבי ישמעאל כר' מאיר סבירא ליה דחייש למיעוטא. [בכורות דף כ ע"א] אמר רבינא אפי' תימא רבנן כי אזלי רבנן בתר רובא ברובא דלא תלי במעשה. אבל רובא דתלי במעשה לא אזלי בתר רובא.
וקי"ל בהא כרבי ישמעאל דלא אשכחן לרבנן דפליגי עליה בהא:

כלומר, רבי ישמעאל יכול לסבור גם כרבנן [ולא כתרוץ הקודם – של רבא - שקבע שרבי ישמעאל במשנתנו פוסק כרבי מאיר – בש"ס - שחושש למיעוט] שלא חוששים למיעוט דווקא כשלא תלוי במעשה, אבל כשתלוי במעשה גם חכמים סוברים כרבי ישמעאל שחוששים למיעוט.

3.
הרא"ש פוסק כרבי ישמעאל בזה. וטענתו היא שלא מצינו שרבנן חולקים עליו.

4.
גם הביטוי "אפילו תימא" שרבי יוחנן אומר "אפילו תימא רבנן..." משמעו, כנראה, שכך עורך הסוגיה מכריע.

5.
שיטת הרא"ש להלן היא, שהביטוי "אפילו תימא" איננו הכרעה להלכה אלא ל"רווחא דילתא", כלומר, להסביר גם לפי דעה שונה.

6.
רא"ש מסכת עירובין פרק ח סימן ח:

"...נראה דהלכה כאביי בר אבין ורב חיננא בר אבין דאמרי אין חורין לכרמלית.
אע"ג דרבינא דהוא בתראה קאמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית איהו לא פליג בהדיא עלייהו
אלא קאמר דאפילו יש חורין לכרמלית אית לן שינויא אחרינא. ...

אמנם אין זה דומה לסוגייתנו. שם מדובר על שני הסברים ולא על שתי שיטות תנאים.

7.
"הליכות עולם", "כללי הגמרא" לרבי יוסף קארו, עמוד שיז, כלל תקעה:

כתבו התוס' בחגיגה דף יז א רב אשי אמר אפי' תימא צדדים מותרין, דחיה בעלמא היא דהא ס"ל לרב אשי בסוף שבת [קנה א] דצדדין אסורים
אלא ה"ק דמהא ליכא למשמע מינה.

יוצא מדבריו, שהביטוי "אפילו תימא" איננו הכרעה. אמנם קשה קצת להוכיח זאת מדבריו, מפני שהוא מדבר במקרה מיוחד שבו רב אשי פסק במפורש באופן שונה.