טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כנגדו בגמל ניכר – גמל

"גמרא: תנא, קפץ העליון ולא קפץ התחתון, וכנגדו בגמל ניכר" (בכורות, מא ע"א). 

פירוש: בענין ששנינו במשנתנו: זנב העגל שאינה מגעת לערקוב, תָּנָא [שנה החכם]: ערקוב ששנינו הריהו קֶפֶץ (פרק) הָעֶלְיוֹן, שבין עצם הירך לעצם האמצעית, וְלֹא קֶפֶץ הַתַּחְתּוֹן, שבין העצם האמצעית לתחתונה. וערקוב זה ששנינו, שהוא קפץ העליון כְּנֶגְדּוֹ בַּגָּמָל נִיכָּר, שבגמל הוא בולט, ובעגל אינו ניכר כלפי חוץ (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: גמל   שם באנגלית:  Arabian Camel Dromedary    שם מדעי:  Camelus dromedarius
 
שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות), הוגני (בכר).  


נושא מרכזי:  מהו המקום הניכר בגמל?

לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.

באופן רגיל זנב הבקר ארוך ומגיע אף מתחת לארכובה התחתונה (ראה בתמונת הפרה) וזנב קצר מעיד על מום (1). המשנה (בכורות, מ ע"ב) קובעת שאורך הזנב המינימלי התקין הוא המגיע ל"ערקוב" וזנב קצר יותר מהווה מום. רבי חנינא בן אנטיגנוס מגדיר יותר ואומר: "בערקוב שבאמצע הירך". מוסיפה התוספתא (שם, מא ע"א): "תנא, קפץ העליון ולא קפץ התחתון, וכנגדו בגמל ניכר". מפרש רש"י: "קפץ העליון - קפץ קשר העליון היינו ארכובתו מקום חבור השוק והירך ולא קפץ התחתון סמוך לפרסות". כנגדו בגמל ניכר - שהגמל יש לו כנגד הארכובה עצם בולט לחוץ לשון מורי בשחיטת חולין. ל"א שמעתי כגון שזנב גמל מגעת עד אותו ערקום". ממהלך הסוגיה בחולין (עו ע"א) שגם בה מופיע הביטוי "כנגדו בגמל ניכר" משתמע כפירוש הראשון משום שאין היא עוסקת באורך זנב ובוודאי הכוונה למפרק העליון הבולט מאד בגמל. בסוגייתנו ניתן לכאורה לפרש, על פי ההקשר, כלשון השניה ולומר ש"ניכר" הוא על פי זנב הגמל המגיע עד אותו "ערקום" (ארכובה = מפרק) אך קשה להניח שמשמעות הביטוי שונה בשתי הסוגיות. קושי נוסף עולה מתוך השוואה לאורך הזנב של גמלים בני זמננו משום שהוא ארוך יותר מאשר הארכובה העליונה.

על מנת להמחיש את מיקום שתי הארכובות ("קפץ עליון" ו"קפץ תחתון") אקביל בינן לבין חלקי רגל האדם. ברגל (וגם ביד) קיימים שני מפרקים הנקראים בלשון המשנה "ערקוב" או "ארכובה". המפרק העליון מחבר בין הקולית לשוק ואילו התחתון מחבר באדם בין השוק לכף הרגל. בפרסתנים התאחו העצמות הרבות של כף הרגל והפכו לעצם אחת, חזקה, העומדת בניצב לפני הקרקע (בניגוד לכף רגל האדם והולכי הכפות) ובעל החיים הולך על ראשי אצבעותיו. להולכי הכפות מעניקות העצמות הרבות בכף גמישות לכף הרגל (ולכף היד) ואילו בפרסתנים איחוי העצמות מעניק לרגל חוזק. הקרסול באדם מקביל למעשה לארכובה התחתונה בפרסתנים ואילו ברך האדם מקבילה לארכובה העליונה.




תמונה 1. שלד הגפיים באדם         מקור  

 
התוספתא המעוניינת לציין היכן היא הארכובה העליונה של העגל משתמשת כדוגמה בגמל. אכן בגמל מפרק זה בולט גם בזכות יבלות כהות הממוקמות מאחריו. המבנה הבסיסי של שלד רגל הגמל דומה לשל הפרה ומעלי הגרה האחרים אך בגמל מיקום המפרק העליון בולט ואילו בפרה הוא מוסתר על ידי שרירים. בגמלים ניתן לזהות את מיקום המפרק בעזרת כתם כהה גדול שהוא למעשה התעבות עור המגינה על רגל הגמל בעת הכריעה. איזורים אלו בעור מהווים מעין מגני ברכיים (יבלות) המונעים כוויות בעת מנוחה על החול החם. ראה בתמונת הגמל הכורע.
 

תמונה 2. פרה - שלד       מקור: Clipart ETC		תמונה 3.
תמונה 4. גמל – שלד צילם: Richard Owen		תמונה 5.

 



תמונה 6. גמל בשוק בתימן  - ניתן לראות את נקודות המגע עם הקרקע         צילם: Bernard Gagnon
 

תצפית על האופן בו גמל כורע תוך שימת לב ל"מגיני הברכיים" שלו מאפשרת להבין טוב יותר את דברי המפרשים על הפסוק: "ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות" (בראשית כד, יא). האבן עזרא מפרש: "ויברך הגמלים - הבריכם על ברכיהם". הרשב"ם מרחיב יותר: "ויברך הגמלים - שני ברכיים יש לגמל, זה על גב זה, וצריך להבריכו שתי פעמים קודם שישתה מפני גובהו, והוא שאמרו חכמים בשחיטת חולין, וכנגדו בגמל ניכר". כוונת הרשב"ם בדבריו "וכנגדו בגמל ניכר" היא לברך העליונה הכורעת רק בהברכה השניה. למעשה יש לגמל בכל רגל ברך אחת ואילו ה"ברך" התחתונה מקבילה לקרסול של האדם.

בסדרת התמונות ניתן לראות את מהלך הכריעה הכפולה. בתמונה 7 ניתן לראות היטב את "מגיני הברכיים" (בצבע חום כהה) של שתי הברכיים ו"הקרסול" הקדמי. ה"קרסול" האחורי כמעט ואיננו נוגע בקרקע בשעת הכריעה (תמונה 6) ולכן הוא חסר "מגן ברך" בולט. לצפייה בקטע הוידאו שצילמה תהילה פרנקל-רענן לחצו כאן. התמונות והוידאו צולמו בכפר אלדד באדיבות שמואל הכהן.

ראוי לשים לב לעובדה שהרשב"ם שחי בצפון צרפת (שם לא ניתן למצוא גמלים) הכיר היטב את דרך הכריעה של הגמל. ניתן לשער שרבים מאיתנו לא מודעים למנגנון זה למרות שפגשנו גמלים פעמים רבות. הרשב"ם ידוע כמפרש על דרך הפשט וכבעל ידיעות רבות במדעי הטבע. הוא עסק לפרנסתו גם בגידול צאן ואולי מכאן נבעו התעניינותו ותשומת לבו לתופעה התנהגותית זו.




תמונה 7. המספרים מציינים את השלבים במהלך כריעת הגמל בתמונות למטה. 
 
 

שלב 1. כריעה על ה"קרסול" הקדמי		שלב 2. הכריעה על הברך האחורית תוך כיפוף ה"קרסול".

שלב 2. השלמת הכריעה על הברך האחורית.		שלב 3. סיום הכריעה על הברך הקדמית.

(1) רש"י ורמב"ם חולקים בהבנת דברי חכמים לגבי האורך התקין של זנב העגלים. לשיטת רש"י זנב קצר מהווה מום כבר בעגל. לרמב"ם זנב קצר בעגל איננו מום משום שהוא גדל רק מאוחר יותר.



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.