הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "רבנן בתראי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות מא ע"ב

אלא רבנן בתראי - מחד קרא נפקי דהא גבי בכור חד זכר הוא דכתיב, קא מעטי כולהו מינייהו! אלא פשיטא ר' ישמעאל; ואי אמרת בשלמא רבי ישמעאל מיפשט פשיטא ליה - היינו דאיצטריך קרא למעוטי, אלא אי אמרת מספקא ליה - אצטריך קרא למעוטי ספיקא? לעולם רבנן בתראי, וגבי בכור תרתי קראי כתיב הזכר והזכרים" 

1.
הביטוי "רבנן בתראי" - 14 מופעים בש"ס. אחת מהן – בסוגייתנו.

2.
הכוונה היא לחכמים שבסוף המשנה. ויש להעיר: במשנתנו יש דעת "תנא קמא"; דעת רבי ישמעאל ודעת חכמים. מוכח מגמרתנו ש"תנא קמא" מוגדר כ"חכמים" ולכן הביטוי המפורש "חכמים" בסוף המשנה מוגדר כ"רבנן בתראי".

3.
וקצת קשה: הרי יש פעמים רבות בש"ס מבנה כזה של משנה: "תנא קמא" - תנא מסויים – "חכמים", ולא מוזכר באותם סוגיות הביטוי "רבנן בתראי"!

4.
בספרות הפרשנית יש משמעות נוספת לביטוי "רבנן בתראי", והכוונה היא ל"עורך הגמרא", או לסבוראים, ראה לדוגמא ב"יד מלאכי":

יד מלאכי כללי הפוסקים כללי שני התלמודים :

"דאותן רבנן בתראי שסדרו לנו התלמוד בבלי הביאו בו אותן סברות שהן כהלכה הנאמרות בתלמוד ירושלמי...

הערה: בסוגיה הקודמת ראינו בדברי ה"כסף משנה" שביטוי מיוחד במשנה – "בי"ד של אחריהם" - מוגדר כ"רבנן בתראי" לעניין הכרעת הלכה כמותם.