סקר
המסכת שהיתה הכי קשה:






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 758

 

"כל הנהרות למטה משלש נהרות ושלש נהרות למטה מפרת"

בכורות נה ע"א


הפוסקים (מרדכי ברכות נד, שו"ע או"ח רכח, ב) כתבו, שברכת 'עושה מעשה בראשית' הנאמרת על ראיית נהרות, היינו הנהרות הכתובים במקרא, כמו החדקל והפרת. והמגן-אברהם (רכח סק"ג) פרש שאין כוונתם דוקא באותם ארבעה נהרות ולא באחרים, כי אין שום טעם לחלק ביניהם, אלא כוונת הפוסקים על כל נהרות גדולים כמו הארבע המפורשים. וכן פסק המג"א להלכה, שיש לברך על כל נהרות גדולים. אך יש מי שכתב לבאר דברי הפוסקים כפשטותם, לפי המבואר כאן שארבעת הנהרות שבתורה הם מקור שאר הנהרות, ואין לברך אלא על המקור שנברא בששת ימי בראשית. (ע"פ תורה תמימה – מובא ב'אור הישר' כאן.

ואין שאלה זו נוגעת כל כך למעשה על פי דברי הא"ר (רכח), שכל שיש ספק אם המקום שרואה עתה, היה קיים מששת ימי בראשית או נוצר אחר כך – אין לברך. ואולם הפמ"ג מצדד שבסתם לא נשתנה. והסיק המשנ"ב ש'צ"ע למעשה'.
מפשטות דברי הפוסקים שלא חילקו בין שינויים שנעשו ע"י אדם או בידי שמים – משמע, שנהרות שנתהוו משינויים מאוחרים במבנה הקרקע, כגון רעידות אדמה – אין מברכים עליהם. אך לפי"ז צריך לומר שאין לברך על הרים וגבעות בסתם, שמא נוצרו מאוחר משינויים במבנה הקרקע. וזה לא שמענו).

(יוסף דעת)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר