הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "הלכך"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות מד ע"א

אמר רבא: הלכך, כל מחמת כהיותא - אתיא מאיש, מחסורייתא - מדק, מבלבליתא - מתבלול, משניותא - מבעינו. ." 

1.
מובא שלאמוראים שונים היה סגנון דיבור מיוחד, ומובא בספר "דברי סופרים", כרך ג, עמוד 215, שאביי היה רגיל לומר לשון "הלכך" - 10 מופעים בש"ס], וכנראה גם של רבא [- 3 מופעים בש"ס].

2.
אולם מעיון בהרבה פרשנים שמתייחסים לביטוי זה בש"ס משמע שכוונת הביטוי היא להסיק מסקנה חדשה מהדינים שנאמרו לפני מסקנה זו שמתחילה ב"הילכך".
בסוגייתנו אפשר לומר שה"הילכך" כולל באופן כללי את הדינים הספציפיים שנאמרו לפני כן. למשל: אם נאמר לפני כן, שמהמילה "בעינו" נלמד שגם עין הקבועה לא במקומה הרגיל נחשבת כמום, הרי שה"הילכך" בא לכלול: "משניותא – בעינו" כלומר כל שינוי במיקום העין נלמד מהפסוק "בעינו". אבל לא ברור איזו תוספת יש כאן על מה שנאמר לפני כן.

3.
הרמב"ם פסק: הלכות ביאת המקדש פרק ח הלכה ו:

מי שאחת מעיניו משונה מחברתה בין במקומה בין במראה כגון שהיתה אחת שחורה ואחת פתוכה או אחת קטנה ואחת גדולה הואיל ויש בין שתיהן שינוי מ"מ פסול.

ומקשה ה"חזון איש" על הרמב"ם, הרי שינוי מקום פוסל בפני עצמו גם אם אין שינוי בין עין לעין. ונראה להקשות עוד: הרמב"ם בהלכה הנ"ל מביא דוגמא רק לשינוי במראה ולא לשינוי במיקום.

4.
ונראה ליישב: שבאמת שינוי במיקום בין שתי העיניים נחשב כמום, והרמב"ם מתכוון שגם שינוי בעצם המיקום של שתי העיניים [כשאין שינוי בין אחת לחברתה] גם פוסל. זאת אומרת, יש כאן שני סוגי פסול:

א.
שינוי במיקום וזה רק כששתי העיניים ממוקמות או למעלה או למטה.

ב.
שינוי בין עין לעין, וזה כולל גם מקרה שעין אחת לא במקומה הטבעי. ולזה מתכוון רבא בתוספת שלו שאמר "הלכך..."