הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: אמורא מאוחר

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות מח ע"א-ע"ב

אלא אמר רבא: לעולם שמת לאחר ל' יום, ואי דאיכא נכסי טובא - ה"נ דשקיל, והכא במאי עסקינן כגון דליכא אלא חמש סלעים, ודכולי עלמא אית להו דרב אסי, דאמר רב אסי: האחין שחלקו - מחצה יורשין ומחצה לקוחות, ודכולי עלמא: מלוה הכתובה בתורה - לאו ככתובה בשטר דמיא: ודכולי עלמא אית להו דרב פפא, דאמר רב פפא: מלוה על פה - גובה מן היורשין, ואינו גובה מן הלקוחות. ... אלא, דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש, והכא בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי. ואיכא דמתני ליה אסיפא: נתחייבו הנכסים... " 

1.
מבלי להיכנס לפרטי הדינים בסוגיה יש לשים לב שהגמרא אומרת שרבי יהודה ורבי מאיר במשנה סוברים כדין רב אסי וכדין רב פפא [והגמרא מפרטת את דיניהם].

2.
ועולה השאלה: כיצד אפשר לומר שרבי יהודה ורבי מאיר בתקופת התנאים הכירו את דיניהם של רב אסי שהיה תלמידו של "רב" – דור רביעי אחרי רבי מאיר ורבי יהודה: רבי מאיר ורבי יהודה > רבי יהודה הנשיא > "רב" > רב אסי [וראה ב"מתיבתא" הערה יח שהיו שני "רב אסי"], ורב פפא היה אף הרבה יותר מאוחר – כ 4 דורות אחרי רב אסי: רב אסי > רבה > רבא > רב פפא. ["אמורא מאוחר"] .

3.
מוכרחים לומר, שהדינים של רב אסי ושל רב פפא היו ידועים כבר בתקופת התנאים, שהרי מדובר על דינים מאד יסודיים ומרכזיים של "מלוה על פה גובה מן היורשין"; "האחים שחלקו..."; "יש ברירה". ובכל זאת "עורך הגמרא" ייחס את הדינים האלה אל האמוראים הללו מכיון שהם עסקו בדינים אלה בהרחבה וביסודיות.