הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הסבר הביטויים: "איני והאמר"; "אמורא מאוחר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בכורות נב ע"א
ולא האשה בכתובתה, איני, והאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח! א"ר אבא: מקולי כתובה שנו כאן."
1.
למעשה הגמרא מקשה מדין של שמואל על דין המשנה. ביטוי הפתיחה לקושיה הוא בביטוי "איני" [יש לקראו עם סימן שאלה: "איני?"]
2.
נבדוק את משמעות הביטוי "איני, והא אמר..."
כמו כן, נבדוק כיצד ייתכן שהגמרא מקשה משמואל על הברייתא [מאמורא על תנא], שהרי זוהי המשמעות של הביטוי "והא אמר..."
3.
הליכות עולם, שער שני, י:
" י. כל היכא דאיכא איני והא וכו' קושיא היא ובתמיה קרינן ליה, והכי קאמר איני וכי כך הוא והא אמר פלוני וכו'. ואיני לשון אין שהוא ענין כן בלשון הגמרא. ויש מפרשים זה הלשון בענין אחר ולא סליק לן."
המשמעות של "איני" – וכי כך הוא? והרי חכם אמר... , כלומר את המילה "איני" צריך לקרוא עם סימן שאלה.
4.
ושם, בכללי הגמרא לרבי יוסף קארו:
"י. כל היכא דאיכא איני וכו' וי"מ בענין אחר.
שמעתי שהענין אחר שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים משום דהא אר"פ וכו' "
בעל "הליכות עולם" רומז שיש הסבר אחרי לביטוי "איני", ור' יוסף קארו מסביר, שההסבר השני לביטוי "איני" הוא: לא, אינני מסכים, שהרי חכם אחר אמר ... , ולפי זה הניקוד של "איני" הוא "א" בצירי, מלשון אין, איננו, לא.
5.
וה"יבין שמועה" מרחיב:
" י. מוהרי"ק ז"ל כל היכא דאיכא איני וכו' ויש מפרשים בע"א שמעתי שהע"א שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים בכך משום דהא אמר פלוני וכו'. פירוש, משום זה כתב הליכות עולם וזה לשונו ולא סליק לן, משום דכיון דהם מפרשים האל"ף בציר"י, ורוצה לומר איני מסכים בכך, אם כן, כשמביא אחר כך והא אמר רבי פלוני הוא טעם לאיני מסכים בכך, ולפי זה לא סליק שפיר לשון והאמר רבי פלוני דהיה לו לומר דהא אמר רבי פלוני או דאמר רבי פלוני בדל"ת כיון שהוא הכרע לאיני מסכים בכך.
הוא מנמק מדוע ההסבר השני קשה, שהרי אם הכוונה "איני" – בצירי – איני מסכים, היה צריך להיות בהמשך "דהא אמר, ולא "והא אמר".
5.1
ועוד מטעם אחר לא סליק שפיר האי פירושא דאם אנו מפרשים איני בציר"י ורוצה לומר איני מסכים בכך אם כן
הוא דוחק כיון שמלת איני הוא מסתמא דגמרא, אם כן אין דרך מסדרי הגמרא לדבר בלשון יחיד איני מסכים בזה, דהם לעולם מצינו אותם בלשון רבים לימא כתנאי לימא מסייע ליה .
הוא מביא נימוק נוסף כנגד הפירוש השני: מפני שלפי הפירוש השני "אינני מסכים..." מדובר בלשון יחיד, והביטוי "איני" נכתב לא על ידי אמורא מסויים אלא על ידי "מסדרי הגמרא" והם תמיד כותבים את ביטוייהם בלשון רבים [כמו ביטויים אחרים: "לימא כתנאי"; "לימא מסייע ליה"].
אולי כוונתו ללשון גוף שלישי.
5.2
ודע שמצינו דבר מתמיה שיאמר איני והא"ר פלוני על הברייתא שאמר דין אחר, ומקשה עלה מהאמורא בלשון איני והא אמר רבא, והשתא תיקשי, או יהיה כפירוש הליכות עולם או יהיה כפירוש י"מ שרוצה לומר איני מסכים בכך, היכי מותבינן בלשון איני על הברייתא מהאמורא...
ואין לפרש איני והאמר רבא וכו' ותיקשי לרבא, דלשון איני משמע איני מסכים במה שאמרת, או איני וכי מה שאמרת אמת, ואם כן הקושיא היא אל מה שקדם,
ואם לא היה מקשה בלשון איני אלא היה אומר והאמר רבא היינו יכולים ליישב...
הוא מקשה קושיה - לפי שני ההסברים לביטוי "איני" – כיצד הגמרא מקשה מאמורא על ברייתא, שהרי לפי שני ההסברים ל"איני" המשותף הוא שהגמרא מקשה, שאין היא מקבלת את הדברים הקודמים – את הברייתא – מפני שרבא הרי אמר...
5.2.1
והוא מוסיף: אם הגמרא לא היתה משתמשת בביטוי "איני", אלא היתה אומרת – אחרי ציטוט הברייתא –"והאמר רבא..." ניתן היה ליישב. כנראה כוונתו שאפשר היה להסביר שהקושיה היא על רבא מהברייתא, ולא על הברייתא מרבא.
6.
ודברים דומים גם בספר "כללי שמואל" סימן כח
ובהרחבה ב"בית אהרן", כרך ט, עמוד קלה
7.
הדברים שהוא אומר לגבי רבא אפשר לומר גם בסוגייתנו לגבי שמואל.
8.
אולי אפשר ליישב את השאלה בכך שנאמר, שדברי האמורא [בסוגייתנו – שמואל] היו ידועים במסורת עוד מתקופת התנאים, ולכן השאלה היא על רבי יהודה במשנה על סמך שהיו ידועים בזמנו אולם לא נמסרו במפורש בשם אף חכם עד תקופתו של אותו אמורא .
8.1
אם הסבר זה מתקבל אזי ניתן בעזרתו ליישב הרבה שאלות בש"ס ששואלים הפרשנים במקרים שאמורא מוקדם מתייחס לדברי "אמורא מאוחר" [ ונאמר: דברי האמורא המאוחר היו ידועים כבר בזמן האמורא המוקדם. ]
לפי הנ"ל, כנראה ברור לגמרא שדברי שמואל היו ידועים לבעלי המשנה, ולרבי יהודה הנשיא, ששמואל היה בבית מדרשו.
9.
כמו כן ניתן ליישב, שכמו שלגבי האמורא רב נאמר "רב תנא הוא – ופליג" – שרשאי לחלוק על משנה, כך יש שיטות שגם לגבי שמואל נאמר הכלל "תנא הוא – ופליג".
9.1
גם אם שמואל אמנם רשאי לחלוק על משנה אבל מניין לנו שניתן להקשות על המשנה מדברי שמואל? אלא אם כן נאמר כהסברנו הקודם.
10.
אולי אפשר לומר הסבר אחר למשמעות הביטוי "איני": עורכי הגמרא הם אלה, שהוסיפו את הביטוי "איני" [ראה "יבין שמועה" לעיל שביטוי זה נכתב על ידי "סתמא דגמרא"] כדי ללמדנו שהלכה כדברים המצוטטים אחרי הביטוי "איני".
11.
ואפשר לצרף את שני ההסברים: כין שמדובר בהלכה למעשה שהיתה ידועה כבר מימות התנאים לכן ניתן לשאול על המשנה/ברייתא מאותה הלכה שבסופו של דבר מיוחסת למעשה דווקא לאמורא מסויים.
12.
יש לציין, שמתוך כ- 100 מופעים של ביטוי זה בש"ס מדובר באמוראים "מרכזיים": "רב"; "שמואל"; רב יהודה"; "רב נחמן"; "רב יוסף"; רבא"; ומתאים להסבר שאמרנו לעיל.
13.
ואפשר אולי לחדש ולומר הסבר חדש: מטרת הביטוי "איני" היא לפתוח מהלך של השוואת המקור התנאי לדין של האמורא. זאת אומרת: "והאמר שמואל..." כששמואל למד את משנתנו, והוא בכל זאת אמר דין שנראה סותר את המשנה, הרי שמואל היה מיישב את הסתירה כך וכך, וממילא, ההסבר של שמואל [בין אם הוא עצמו אמרו או חכם אחר אמרו] הוא ההסבר במשנה.
