הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "התנגשות בין כללים"; "סוגיה כוותיה"; "הלכה כרבא נגד אביי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נו ע"ב

ותיעשרה איהי! בזונית כותית; ולוקמה בזונה ישראלית, ותיעשרה איהי! קמ"ל דזונה ישראלית - לא הוי אתנן, כדאביי, דאמר אביי: זונה כותית - אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו; זונה ישראלית - אתננה מותר, וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו. זונה כותית אתננה אסור - גמר +ויקרא י"ח+ תועבה +דברים כ"ג+ תועבה מעריות, מה עריות - דלא תפסי בהו קדושי, אף זונה - בהך דלא תפסי בה קדושי. וכהן הבא עליה אינו לוקה משום +ויקרא כ"א+ לא יחלל זרעו, דלא יחלל זרעו אמר רחמנא, והאי לאו זרעיה הוא." 

1.
הגמרא מסבירה לפי דינו של אביי שאתנן של זונה כותית איננו אסור להקרבה כקרבן.

2.
רבא חולק עליו במסכת תמורה.

3.
והלכה כרגיל כרבא נגד אביי, למרות שסוגייתנו – "סוגיה כוותיה" – כאביי במפורש, והכלל הוא שהלכה כדעה ש"סוגיה כוותיה" - כסוגיה שמביאה דעה מסויימת ממקום אחר - אביי בסוגייתנו - כבסיס להסבר בסוגיה המדוברת.

4.
רואים שב"התנגשות" בין שני הכללים – הלכה כמי ש"סוגיה כוותיה" - מצד אחד, ומצד שני "הלכה כרבא נגד אביי" - גובר אחד מהם: "הלכה כרבא נגד אביי".

5.
וראה בפרשני הרמב"ם – הלכות איסורי מזבח פרק ד הלכה ח – שלא הזכירו את הנ"ל.

6.
וראה "מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד ל אות סד, שהרמב"ם פסק כרבא, אבל לא מוזכר על ה"התנגשות" הנ"ל.

7.
ואולי לא נקרא "סוגיא כוותיה" כי כאן אין מקומה העיקרי של הסוגיה של אתנן זונה.