הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מחלוקת ואחר כך סתם" באותה משנה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נו ע"ב

מתני'. שלש גרנות למעשר בהמה: בפרס הפסח, ובפרס העצרת, ובפרס החג (והן גרנות של מעשר בהמה) - דברי ר' עקיבא, בן עזאי אומר: בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באב; 
 ר' אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בניסן, באחד בסיון, בכ"ט באלול, ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי - מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב - לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול. ר' מאיר אומר: באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, בן עזאי אומר: האלולים מתעשרים בפני עצמן
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול - הרי אלו מצטרפין, חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ר"ה - אינן מצטרפין, חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן - הרי אלו מצטרפין, אם כן למה נאמרו שלש גרנות למעשר בהמה - שעד שלא הגיע הגורן - מותר למכור ולשחוט, הגיע הגורן - לא ישחוט, ואם שחט פטור. ." 

 

1.
בתחילת המשנה יש מחלוקת בין רבי מאיר מול רבי אלעזר ורבי שמעון מתי ראש השנה למעשר בהמה, באחד באלול או באחד בתשרי.

2.
ובהמשך, המשנה "סותמת" כשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון.

3.
יש במשנתנו מצב "מוזר", שיש גם מחלוקת וגם "סתם" באותה משנה [אם אמנם מדובר במשנה אחת, כפי הנתון בגמרתנו].

4.
ואילו המשנה הראשונה במסכת ראש השנה סותמת כשיטת רבי מאיר במשנתנו.

5.
נחלקו הפוסקים כמי לפסוק.
הרמב"ם פוסק כמשנתנו שראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי.

6.
קודם כל ראוי לשים לב שיש שני "סתם משנה" שסותרות זו את זו. ההנחה היא שרבי יהודה הנשיא "סתם" משנה כדי לפסוק הלכה כמותה, אם כן קשה על רבי יהודה הנשיא שבנושא דיוננו שיבץ שתי משניות סותרות.

7.
רמב"ם הלכות בכורות פרק ז הלכה ו:

כל הנולדים באחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול מצטרפין ומעשרין מאלו על אלו, נולדו חמשה טלאים בעשרים ותשעה באלול וחמשה באחד בתשרי אין מצטרפין, ילדו תולדות בתוך שנתן הרי היא ובתה נכנסים לדיר להתעשר.

8.
לחם משנה הלכות בכורות פרק ז הלכה ו:

כל הנולדים באחד בתשרי וכו'. בפרק מעשר בהמה פליגי ר"מ אמר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ור' אלעזר ור"ש אמרו באחד בתשרי ופסק רבינו ז"ל כר' אלעזר ור"ש דהם רבים
ועוד דהוי מחלוקת ואח"כ סתם במשנה דאמרו שם אח"כ כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול הרי אלו מצטרפין והך אתיא כר' אלעזר ור"ש

ולכך דחה רבינו ז"ל סתם משנה דבפ"ק דר"ה דאמר בתחלתה באחד באלול ר"ה למעשר בהמה.

אבל ראיתי לסמ"ג שכתב בעשין רי"ב ואיזהו ר"ה שלהן כדתנן סתם מתני' דמסכת ר"ה בתחלתה באחד באלול ר"ה למעשר בהמה לפיכך אם נולדו ה' בכ"ט באלול וה' באחד בתשרי מצטרפין דרבינו נראה דפסק כר"מ. אבל מ"ש שאם נולדו ה' בכ"ט באלול וכו' קשה דאמאי נקט בכ"ט באלול ואחד בתשרי דזה לא שייך לומר אלא למי שאומר באחד בתשרי ר"ה. ואולי כונתו לאפוקי ממאי דאמר במתני' כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול לכך הודיענו דאפילו נולד בכ"ט באלול ואחד בתשרי מצטרפין דאחד באלול ר"ה למעשר בהמה:

נעסוק רק בתחילת דבריו. הוא מסביר קודם כל שמשנתנו [השלמה] מוגדרת כ"מחלוקת ואחר כך סתם", מפני שבתחילת המשנה [כמו שהסברנו] יש מחלוקת מתי ראש השנה למעשר בהמה. ואחר כך המשנה עצמה - "סתם משנה" - קובעת כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון.

8.1
והכלל הוא שבמקרה של "מחלוקת ואחר כך סתם" - הלכה כ"סתם".

8.2
והוא מקדים נימוק נוסף: לגבי המחלוקת בתחילת המשנה לדעה שראש השנה הוא באחד בתשרי מצטרפים רבי שמעון ורבי אלעזר נגד דעת יחיד – רבי מאיר, והלכה היא כרבים.

8.3
מסקנה: שני נימוקים לפסק הרמב"ם: א. הלכה כרבים ב. "מחלוקת ואחר כך סתם" – הלכה כסתם.

8.4
ויש להוסיף הסבר: יחיד ורבים – הלכה כרבים הוא כלל כללי בכל התורה כולה. ואילו הכלל ש"מחלוקת ואחר כך סתם – הלכה כסתם" הוא כלל של רבי יהודה הנשיא בעריכת המשנה.

8.5
והרי יש גם "סתם משנה" במסכת ראש השנה כדעת רבי מאיר במשנתנו ולמה לא להתחשב בזה?

8.6
על זה עונה המהר"י קורקוס: "סתמא בדוכתא עדיפה" – כלומר, אם יש סתירה בין שתי סוגיות ההכרעה תהיה לפי הסוגיה העיקרית". ולפי שיטתו הסוגיה העיקרית בנושא ראש השנה למעשר בהמה היא סוגייתנו ולא הסוגיה במסכת ראש השנה.

9.
אבל עדיין קשה על רבי יהודה הנשיא עצמו, אלא אם נאמר שהוא עצמו חזר בו ["הדר ביה"] ממה שסתם את המשנה בתחילת מסכת ראש השנה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)