הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "רבי יוסי - מארא דתלמודא"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין י ע"א

/מתני'. אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ולא מוסיפין על ארבעים ושמנה. אין פוחתין משני נבלים, ולא מוסיפין על ששה. אין פוחתין משני חלילין, ולא מוסיפין על שנים עשר. ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח: בשחיטת פסח ראשון, ובשחיטת פסח שני, ויום טוב הראשון של פסח, וביום טוב של עצרת, ובשמונת ימי החג. ולא היה מכה באבוב של נחשת אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב; ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי, מפני שהוא מחליק יפה. ועבדי כהנים היו, דברי ר"מ; רבי יוסי אומר: משפחת בית פגרים ובית ציפרא מעמאום, היו משיאין לכהונה; רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: לוים היו." 

1.
רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ג הלכה ג:

לוי האונן מותר לעבוד ולשורר, ואין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן ומוסיפין עד לעולם ואין אומרין שירה אלא בפה בלא כלי שעיקר השירה שהיא עבודתה בפה, ואחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר, מהן לוים ומהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה, שאין עולה על הדוכן אלא מיוחס, ואין אלו המשוררים על פי הכלים עולין למנין השנים עשר.

הרמב"ם פסק כרבי יוסי במשנה.

2.
כסף משנה הלכות כלי המקדש פרק ג הלכה ג:

... וידוע דהלכה כרבי יוסי לגבי רבי מאיר והוא הדין לגבי רבי חנינא בן אנטיגנוס דהא הוא מארי גמרא טפי מיניה. ... " ["מארא דתלמודא"; "מארא דגמרא"]

הוא מסביר שהלכה כרבי יוסי גם נגד רבי מאיר וגם נגד רבי חנינא בן אניטיגנוס מפני שרבי יוסי נחשב "מארי גמרא" טפי. כלומר, הלכה כרבי יוסי גם נגד רבים!, ולא מדובר ב"רבים" שהם "רבנן" או "חכמים" אלא מדובר ב"רבים" שהם שני תנאים נגד תנא יחיד [גם זה נקרא "יחיד" נגד "רבים"], ויש לציין שאמנם לא מדובר ממש בשני תנאים שנחשבים כ"רבים", מפני שאמנם שניהם חולקים על רבי יוסי אבל שניהם - תנא קמא [=רבי מאיר] ורבי חנינא בן אנטיגנוס - אינם בדעה אחת אלא הם חלוקים גם ביניהם!]