סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב – קנה מצוי

 

"אין פוחתין משני חלילין, ולא מוסיפין על שנים עשר... ולא היה מכה באבוב של נחשת, אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב" (ערכין, י ע"א).
 

שם עברי: קנה מצוי     שם באנגלית:  Common Reed    שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי: מהו קנה "חלק" ו"דק"?

 

לריכוז נושאים על הקנה המצוי הקש\י כאן.


בעת העתיקה היו לקנה שימושים רבים שאחד מהם היה הכנת חלילים. מסורת זו השתמרה למעשה עד ימינו בחברות רבות במזרח הרחוק, בארצות מתפתחות ובקרב מוסיקאים העוסקים במוסיקה עממית מסורתית. שמו של החליל נגזר מהיותו חלול ואילו על פי סוגייתנו מקולו המתוק: "פתח בחליל ומסיים באבוב? א"ר פפא: היינו חליל היינו אבוב, ואמאי קרי ליה חליל? דחלי קליה" (שם, י ע"ב). על מבנה החליל נוכל ללמוד מהמשך דברי הגמרא: "ת"ר: אבוב היה במקדש, חלק היה, דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה. צוה המלך וציפוהו זהב, ולא היה קולו ערב. נטלו את צפויו, והיה קולו ערב כמות שהיה". רש"י מפרש: "חלק – קלוף. דק - טינב"ש גילדו דקה". ניתן להניח שרש"י לא תירגם את המילה "חלק" ל"קלוף" אלא פירש מהו האופן שבו ניתן להחליק את פני הקנה. המעטה החיצוני של הקנה מחוספס (תמונה 2 ושכבה א' בתמונה 3) ואילו השכבה שמתחתיו (שכבה ב' בתמונה 3) חלקה ולכן קילוף השכבה החיצונית הופך את הקנה לחלק.

התנאי המובא בתוספתא שהחליל יהיה דק מתפרש על פי רש"י שעובי דופן החליל (גילדו) יהיה דק. גלד הוא שכבה כפי שאנו משתמשים במונח "גלדי בצל". בחולין (מו ע"ב) מצאנו: "ואמר רבא: האי ריאה דקיימא גילדי גילדי, אוכמי אוכמי, חזותא חזותא כשרה". מפרש רש"י: "גילדי גילדי - קליפות קליפות קרושט"ת בלעז כעין מכות מלנ"ש". אם נרצה ליישם את הסבר זה בקנה הרי שייתכן והחליל במקדש הוכן על ידי קילוף השכבה הפנימית העבה (שכבה ג' בתמונה 2) באופן שנותרה רק שכבת הביניים הדקה (שכבה ב') שהיא גם קשה וחלקה. שכבה דקה זו שימשה גם לחיתוך ונקראה בלשון חז"ל "קרומית של קנה" (ראה במאמר "קרומית של קנה").
 

 

תמונה 1. חליל עשוי קנה – הוכן על ידי נתנאל מילס
 


 
תמונה 2. גבעול קנה – ניתן לראות בבירור את המבנה המחוספס של השכבה החיצונית.




תמונה  3. חתך רוחב בגבעול קנה

 

  

רשימת מקורות: 

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 288-290).

לעיון נוסף:

מתוך אתר "צמח השדה":  סוף מצוי   קנה מצוי
מתוך פורטל הדף היומי:  "ושל שיפה ושל גמי"   "כורך עליה גמי"

ראה כאן תגובה בפורום "פורטל הדף היומי" על משמעות החליל והאבוב. 

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר