הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "במתניתא תנא"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין יא ע"א

אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: מגריפה היתה במקדש,
עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר.
במתניתא תנא: היא אמה וגבוה אמה, וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה, כל אחד מוציא מאה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר. אמר רב נחמן בר יצחק, וסימניך: מתניתא גוזמא." 

1.
מחלוקת בגמרא לגבי המגריפה שהיתה בבית המקדש – לגבי מספר מיני הזמר שהפיקו ממנה.

2.
מחלוקת רש"י ותוס' [בפשטות] אם המגריפה המדוברת היא אותה מגריפה שגרפו בעזרתה את הדשן מעל המזבח.

3.
כמו כן ראה ב"שו"ת מלמד להועיל", חלק א, סימן טז, שדן בהרחבה בסוגייתנו בהקשר של היתר לקיים תפילות בבית הכנסת בנבל ובעוגב.

4.
בסוגייתנו יש מחלוקת כמה קולות זמר הפיק אותו כלי – המגריפה. נשאלת השאלה, מדוע הברייתא מובאת אחרי רבא בר שילא, והאם אין הברייתא סותרת לרבא בר שילא, ואם כן, היה צריך לומר "מיתיבי"!

5.
בספר "לקט כללי הגמרא":

יש מי שאומר "במתניתא תנא" היינו אותה ברייתא איננה שנויה מפי רבי חייא ור' אושעיא או מבר קפרא או מלוי שהיו תלמידי רבינו הקדוש, אלא ברייתות ששנויות מפי חכמים אחרים, כגון ברייתות בבליות כמו שמובא פעמים תני רב יוסף,
או כמו שהגמרא אומרת שחכם פלוני כשבא מארץ ישראל הביא בידו ברייתא לחכמי בבל,
וברייתא זו אינה עיקר ואולי משובשת ולא נשנית משמו של רבי חייא ור' אושעיא,
ולכן אותם דינים שמובאים שם אין לסמוך עליהם.

6.
המשך:

יש מי שאומר שאין זה מוכרח שכן סתם ברייתא בלא שם מחברה היה ר' חייא
ומתי שייך להסתפק ולומר שברייתא זו משובשת כגון אם מובאת בלשון תני לוי תני רב יוסף, אזי אין לסמוך עליה ואינה עיקר לפסק הלכה.

בסוגייתנו ה"אגדתית" אין משמעות הלכתית אם הברייתא היא מבית מדרשו של רבי חייא, ומדוע הגמרא ניסחה בכל זאת "במתניתא תנא"?

7.
ונראה, שמכיון שהדברים שנויים בברייתא "לא מוסמכת", לכן הובאה בסגנון "במתניתא תנא" – ולא כ"מיתיבי" - ודווקא אחרי שהובאו דברי רבא בר שילא, למרות שהברייתא היתה צריכה להיות מובאת בגמרא לפני דברי האמורא.

8.
ואולי דברי הברייתא הובאו דווקא בסוף – אחרי דברי האמורא – מפני שרב נחמן בר יצחק קבע שדברי הברייתא הם "גוזמא". ולגבי ביאור ה"גוזמא", ראה ב"מתיבתא", ובהערה ה, וב"שוטנשטיין", הערה 7.

9.
ויש מקום לדון: יש כאן מחלוקת הסטורית מה היה בבית המקדש. מה תהיה ההלכה בבית המקדש השלישי?