הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "מעשה לסתור"; "חסורי מחסרא"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין יט ע"א

מעשה באמה של ירמטיא וכו'. מעשה לסתור? חסורי מחסרא והכי קתני: ואם אדם חשוב הוא, אף ע"ג דלא פריש - לפי כבודו אמרינן, ומעשה באמה של ירמטיא שאמרה משקל בתי עלי, ועלתה לירושלים ושקלוה ונתנה משקלה זהב.." 

1.
נקודת ההנחה של הגמרא היא, שהביטוי "מעשה ב..." המופיע במשנה בא ללמד שהדין המוזכר לפני ה"מעשה" מוכח מהמעשה. ולכן כאשר מהמעשה מוכח להיפך מהדין הקודם מתעורר קושי של סתירה.

2.
והגמרא לא מציעה פרוש פשוט שה"מעשה" נועד לבטא דעה חולקת [ללא שם תנא].

3.
הגמרא מיישבת את הקושי על ידי "חיסורי מחסרא", כלומר, היא מוסיפה למעשה שבמשנה נתונים שמשנים את הדין הפשוט של הרישא לדין ה"חדש" החל על המעשה. התוספת היא שב"מעשה" מדובר ב"אדם חשוב". וראה ב"בית אהרן", כרך ו, ערך "אימא כך וכך", עמוד קמג ואילך, ומביא שם כמה סוגים של "מעשה לסתור, חיסורי מיחסרא...", והראשון שבהם מתאים לסוגייתנו: "ההלכה שבמעשה נאמרה בתנאים אחרים ולפי התנאים נשתנתה ההלכה".

4.
בכל אופן יש לשאול מדוע הגמרא לא השתמשה בביטוי דומה של: "הכא במאי עסקינן"?

5.
ונראה לומר, שבדרך כלל הביטוי "חסורי מחסרא" מוסיף אוקימתא כדי ליישב סתירות לכאורה בין שני חלקים במשנה.
וכך במשנתנו, על החלק הראשון במשנה מקשים מה"מעשה...", ומיישבים על יד "חסורי מחסרא".

6.
התוספת [ה"חיסורי מחסרא"] של "ואם אדם חשוב הוא, אף ע"ג דלא פריש - לפי כבודו אמרינן" מתאים לכלל שכבר הזכרנו כמה פעמים בש"ס, שבכל "חיסורי מחסרא" מתווסף משפט קישור בין שני חלקי המשנה שמתחיל בביטוי שמבטא ניגוד או מגבלה כגון "אבל...", או "ואם" [בתחילת המשפט המתווסף] - כבסוגייתנו.