הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "עורך הגמרא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין כד ע"א

המקדיש את נכסיו - מעלין לו תפילין. ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה, אתא לקמיה דרב יימר, אמר להו: סליקו ליה תפילין. מאי קמ"ל? מתני' היא: המקדיש נכסיו - מעלין לו תפיליו! מהו דתימא: התם הוא דסבר מצוה קא עבידנא, אבל לענין זבוני, מצוה דגופיה לא זבין איניש, קמ"ל." 

1.
הגמרא שואלת על רב יימר מה הוא בא לחדש, הרי הדין שתפילין נכללים ב"נכסיו" של האדם כבר כתוב במשנה,

2.
והגמרא עונה שיש במכירת תפילין משום חידוש.

3.
מקשים האחרונים ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צ], הרי רב יימר "רק" פסק דין באירוע שהובא לפניו, ולא קבע משהו מיוחד בהקשר למשנה ומה יש להקשות עליו!

3.1
וראה שם הסבר נוסף, שהקושי הוא על רב יימר מדוע היה צריך לפסוק דבר שברור מהמשנה. [ונראה לענ"ד קצת תמוה!]

4.
ועונים, שהקושי הוא על "בעל הגמרא" ששיבץ את ה"ארוע" – שאין בו חידוש - של רב יימר בסוגיה.
ומציינים שמצינו מעין זה בקטע הבא:

4.1
חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף ז עמוד א:

פשיטא. פירש הריטב"א ז"ל דהאי פשיטא לבעל הגמרא הוא דקא פריך ולומר למה הוצרך להביא בתלמוד מעשה זה שאין בו חדוש.

5.
נלמד מכל הנ"ל חידוש: הגמרא איננה פרוטוקול פשטני של אוסף דינים ואירועים ש"עורך הגמרא" רק חיפש מקום מתאים לשיבוץ כל פרט. לא! "עורך הגמרא" שיבץ "רק" דברים שיש ללמוד מהם.

5.1
אמנם קצת קשה: הרי בסופו של דבר [בתרוץ הגמרא] באמת יש חידוש בדינו של רב יימר!

5.2
אלא כנראה כוונת אותם אחרונים ללמדנו שלשון הגמרא: "מאי קמ"ל ["קא משמע לן"] היא בדיוק אותה טענה המופנית אל "בעל הגמרא" [="עורך הגמרא"].

5.3
הערה: לפי ההסבר הנ"ל נראה ש"בעל הגמרא" או "עורך הגמרא" בסוגייתנו הם הסבוראים ש"סגרו" סופית את הגמרא, ושאלת הגמרא "מאי קמ"ל מתניתין היא" ["מאי קמ"ל מתניתין היא" - 7 מופעים בש"ס באותה משמעות] היא שאלת הסבוראים על רב אשי ורבינא [שרב יימר חי בתקופתם]. לא נראית – לענ"ד - האפשרות האחרת והיא, שרב אשי מקשה על "עורך" מוקדם יותר, מפני שרב יימר חי בתקופת רב אשי [ואף האריך ימים אחרי רב אשי – "אטלס עץ חיים"].

6.
ונוסיף: מצינו פעמים רבות בש"ס את הביטוי "תנינא", כלומר, מה אמורא בא לחדש הרי שנינו זאת במשנה או בברייתא, וזו הרי ממש גם משמעות שאלת הגמרא בסוגייתנו, ומדוע אותם אחרונים מתקשים בה!

7.
ויש להעיר: לכאורה כוונת שאלת הגמרא אולי פשוטה יותר בשני המקרים – גם בסוגייתנו וגם בשאלה שמנוסחת ב"תנינא" – מדוע האמורא אמר מה שאמר, היה עליו לומר בצורת פסק: "הלכה כ...". אם כן קושיית הגמרא היא באופן נקודתי נגד אותו אמורא מסויים, ומה קשה לאחרונים – לעיל?

8.
ואולי כוונתם היא, שבסוגייתנו יש משהו מיוחד: מדוע הגמרא העדיפה להביא בסוגייתנו "מעשה" ולא ציטוט של הלכה – שבודאי רב יימר גם אמר אותה ולא רק פסק לפיה, ולכן שאלת הגמרא מופנית אל "בעל הגמרא".
ולכן בסוגייתנו הניסוח הוא "מאי קמ"ל – מתניתין היא" ולא "תנינא".