הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: רבי יוחנן ורבי אלעזר

[כללי פסיקה - אמוראים]

ערכין לא ע"ב

אין מונין לו שנה אלא משעה שמכר כו'. תנו רבנן: שנה - איני יודע אם שנה לראשון אם שנה לשני, כשהוא אומר: עד מלאת לו שנה תמימה, הוי שנה לראשון.
למי חלוט? רבי אלעזר אומר: לראשון חלוט, רבי יוחנן אמר: לשני חלוט. בשלמא לר' אלעזר דלדידיה קא מנינן, אלא לרבי יוחנן מאי טעמא? אמר רבי אבא בר ממל: מה מכר לו ראשון לשני? כל זכות שתבא לידו." 

1.
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יב הלכה ד:

מכר לראשון וראשון לשני בתוך השנה מונין לראשון כיון ששלמה שנה ראשונה הוחלט הבית ביד השני, שהמוכר מכר לשני כל זכות שתבוא לידו, הגיע י"ב חדש ולא גאלה הרי זו נחלטת ביד הלוקח, וכן אם נתן הבית מתנה ולא גאלו כל י"ב חדש הרי זה נחלט ביד זה שנתן לו מתנה.

2.
כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק יב הלכה ד:

מכר לראשון וכו'. שם במשנה אין מונין שנה אלא משעה שמכר שנאמר עד מלאת לו שנה ופירש"י שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר כיון שהגיע ניסן הבא נחלט שנאמר עד מלאת לו שנה משמע לזה שהיתה אחוזה שלו מונים ובגמרא (דף ל"א ע"ב) למי חולט רבי אלעזר אמר ראשון חולט רבי יוחנן אמר שני חולט משום דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו
וידוע דהלכה כרבי יוחנן לגבי רבי אלעזר דאין הלכה כתלמיד במקום הרב:

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כרבי יוחנן מפני הכלל ההלכתי שאין הלכה כתלמיד במקום הרב. זאת אומרת: מצד אחד רבי אלעזר נחשב "בתראי" לעומת רבו – רבי יוחנן, ומצד שני הוא תלמידו של רבי יוחנן. ולכן מה שקובע הוא, שאין הלכה כתלמיד במקום רבו. הוא לא מבדיל אם התלמיד אמר את ההלכה בחיי רבו או לאחר מות רבו.

3.
כל ר' אלעזר "סתם" בגמרא הוא ר' אלעזר בן פדת, תלמידו של רבי יוחנן [רש"י יבמות עב עמוד ב ד"ה ראיתי..."]. ר' אלעזר כשהיה בבבל שימש את רב ושמואל [חולין קיא עמוד ב].

ראה תגובות