סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"בדקה שלושים יום"
הראיה העלומה לחידושו של מרן הגרי"ז הלוי

תמורה ח ע"ב

בחורף של שנת ת"ש שהה מרן הגרי"ז הלוי מבריסק בגלות בעיר וילנא, אחר שלא יכול היה לשוב לעירו בריסק בשל פרוץ מלחמת העולם השניה כחצי שנה קודם לכן. בהיותו שם התקיים בביתו מנין מצומצם לתפילות השבת, כאשר הנוכחים כולם הינם תלמידי חכמים מופלגים. ובאשר כך ניתן להבין ולהשיג במה עסק שיגם ושיחם של מתפללי המניין. שח הגה"צ רבי נחום אבא גרוסברד (לימים מנהל רוחני דישיבת פוניבז') כי בשבת פרשת משפטים של אותה שנה נמנה בעצמו על מתפללי המניין המצומצם. לאחר התפילה פנה אחד המתפללים אל מרן הגרי"ז ושאלו אם יש איסור "בל תאחר" בפדיון הבן, והגרי"ז השיב לו מייד "הרי קראנו כן כעת בקריאת התורה (שמות כב, כח) "מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי", והוסיף כי הוא תוספות מפורש במסכת פלונית, כשרבי אבא מציין כי נדמה היה לו שהגרי"ז אמר שאלו דברי התוספות במסכת בכורות, אלא שהוא חיפש בכל מסכת בכורות ולא מצא כן בדברי התוספות. כיון שכן הוסיף וחיפש גם בכל דברי התוספות במסכת תמורה, אך גם שם לא נמצא כדברי מרן הגרי"ז.

הגאון רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר המביא את הדברים ("משמר הלוי" למסכת תמורה סימן מז), מבאר שחידוש גדול יש בדברי הגרי"ז, שכן פשוטו של מקרא הוא שיש בפסוק שני עניינים נפרדים. הראשון מלאתך ודמעך לא תאחר - איסור בל תאחר, והשני ציווי על פדיון הבן, ולדברי הגרי"ז יש לפרש כאילו נאמר "לא תאחר בכור בניך תיתן לי" ולהצמיד את לא תאחר גם לעניין פדיון הבן האמור בפסוק. ולפיכך תר אחר המקור העלום לדבריו של הגרי"ז, כשהוא מציע כי כיון שישנו ספק מה בדיוק אמר הגרי"ז, שמא יש לומר שאמר שכן מפורש בפירוש המשניות להרמב"ם.

שכן הרמב"ם (פירוש המשניות בכורות ד) דן מהו המקור לדין הנשנה בסוגייתנו שעל הישראל לטפל בבכור בהמה דקה שלושים יום ובגסה חמישים יום, ומביא שכן נאמר בתורה "מלאתך ודמעך לא תאחר" ובסמוך לו "כן תעשה לשורך לצאנך".

הגרממ"ש מרחיב לבאר את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות הללו, ותמצית הדברים כי הרמב"ם סבור שיסוד זה שחוב נתינת בכור בהמה דקה לכהן חל לאחר שלושים יום, נלמד מבכור אדם הנפדה בן חודש ימים, כשלאחר מכן יחול עליו החוב של בל תאחר, והיינו משום שהרמב"ם סבור שלא תאחר האמור בפסוק זה עולה גם על המשך הפסוק "בכור בניך תיתן לי" והרי זה כדברי הגרי"ז.

והוא מוסיף עוד כי כשאמר את הדברים בשיעורו הראו לו השומעים כי כן מפורש בדברי בעל הטורים במקום: "לא תאחר בכור בניך - אלא תתן מיד אחר שלושים יום.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר