הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "מתניתין מני?"; "תנן" - "תניא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

תמורה יג ע"א

ואין תרומה אחר תרומה כו'. מתניתין מני? ר"ע היא;
דתנן, השותפין שתרמו זה אחר זה,
רבי אליעזר אומר: תרומת שניהם תרומה,
ר"ע אומר: אין תרומת שניהם תרומה,
וחכמים אומרים: אם תרם הראשון כשיעור - אין תרומת השני תרומה, ואם לא תרם כשיעור - תרומת השני תרומה.

1.
הגמרא קובעת שמשנתנו היא כדעת רבי עקיבא במשנה במסכת תרומות.

2.
המשנה במסכת תרומות:
משנה מסכת תרומות פרק ג משנה ג:

[ג] השותפין שתרמו זה אחר זה ר' עקיבא אומר תרומת שניהם תרומה
וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה
רבי יוסי אומר אם תרם הראשון כשעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשעור תרומת השני תרומה:

הציטוט בסוגייתנו איננו זהה למשנה שבמסכת תרומות, ולכן יש גורסים בסוגייתנו "דתניא" במקום "דתנן", כלומר, מדובר בברייתא נפרדת [ראה ב"מתיבתא", הערה ג].

3.
רמב"ם הלכות תרומות פרק ד הלכה ח:

פירות השותפין חייבות בתרומה ומעשרות שנאמר מעשרותיכם אפילו של שנים, והשותפין אינן צריכין ליטול רשות זה מזה, אלא כל התורם מהן תרומתו תרומה, תרם אחד מהן ובא השני ותרם תרומה שנייה שהרי לא ידע שחבירו תרם, אם היו ממחין זה על זה תרומת השני אינה תרומה, ואם לא היו ממחין ותרם הראשון כשיעור (אין תרומת השני תרומה לא תרם הראשון כשיעור) תרומת שניהן תרומה.

בפשטות, הרמב"ם פוסק כרבי יוסי במשנה בתרומות. כמו כן דעה זו מתאימה לדעת חכמים בברייתא בסוגייתנו. אולם בסוגייתנו הגמרא קובעת שמשנתנו היא כדעת רבי עקיבא בברייתא [ולכאורה משנתנו איננה כאף דעה במשנה בתרומות].

4.
לכן, צריך לומר, שקביעת סוגייתנו שמשנתנו [שהיא "סתם משנה"] היא כדעת רבי עקיבא מתכוונת לומר בזה, שמשנתנו היא דעת יחיד - רבי עקיבא.

4.1
והרמב"ם פוסק כדעת רבי יוסי במסכת תרומות מכיוון שהכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי נגד חברו – למרות שרבי עקיבא היה רבו של רבי יוסי.

5.
כסף משנה הלכות תרומות פרק ד הלכה ח:

... ואע"פ שבירושלמי נסתפקו בדבר נקיט ליה הכא רבינו דר"י מפרש דברי חכמים משום דבפרק קמא דתמורה עלה י"ג [תמורה דף יג] אמאי דתניא אין תרומה אחר תרומה קאמר מתניתין מני ר"ע היא דתנן השותפין שתרמו זה אחר זה ר"א אומר תרומת שניהם תרומה
ר"ע אומר אין תרומת שניהם תרומה
וחכמים אומרים אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם כשיעור תרומת השני תרומה

וכיון דבברייתא זו לא הזכיר ר"י וקתני להאי סברא דר"י בלשון חכמים אלמא קים ליה דרבי יוסי לפרש דברי חכמים אתא ולפיכך פסק רבינו לחלק בין תרם הראשון כשיעור ללא תרם כשיעור ונראה שהוא ז"ל מפרש שמה שאמר ר"י שאם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השני תרומה היינו לומר דאף תרומת השני תרומה ולא רצה לפרש דתרומת השני דוקא תרומה ולא תרומת הראשון דמאי אולמיה דהאי מהאי ומ"מ יש קיצור בלשון רבינו שהיה לו לכתוב דהא דקתני אם תרם הראשון כשיעור היינו כשיעור חבירו:

... וכתב עוד הר"י קורקוס ז"ל שהקשו המפרשים על משנה זו מדדרשינן בפרק האיש מקדש אתם ולא שותפים ותירץ הוא לדעת רבינו דס"ל כתירוצא דירושלמי בריש תרומות כאן להלכה כאן למעשה פי' כאן לכתחלה כאן בדיעבד דבדיעבד הויא תרומה בשותפין לא קפדי אהדדי אבל לכתחלה גזרינן מאן דלא קפיד אטו דקפיד ויהיה פי' דברי רבינו כל התורם מהן כיון שכבר תרם תרומתו תרומה או שהוא סובר דההיא דרשא דלא כהלכתא ופליגא אמתניתין ואמתניתין סמכינן וזה היותר נראה בדעת רבינו עכ"ל:

הוא מנמק את פסיקת הרמב"ם כרבי יוסי מפני שכך היא דעת חכמים בברייתא המובאת בסוגייתנו. הוא לא מתייחס לביטוי "מתניתין מני?", כמו כן הוא לא מזכיר שההלכה היא כרבי יוסי נגד "חברו". אלא כנראה, שסובר ה"כסף משנה" שהלכה צריכה להיות כרבי עקיבא [שהיה רבו של רבי יוסי] נגד רבי יוסי, ורק בגלל, שבברייתא דעת רבי יוסי היא כדעת חכמים לכן הלכה כחכמים נגד רבי עקיבא.

6.
לאור כל הדברים לעיל נראה לומר: אמנם בסוגייתנו מובאת ברייתא ולא מובאת המשנה עצמה ממסכת תרומות, וההסבר יהיה: מכיוון שהסבר אותה משנה תלוי ועומד על דברי הברייתא - וגם לצורך ההלכה - [כמתפרש בדברי ה"כסף משנה"] לכן הגמרא כתבה את ביטוי הקישור לברייתא ב"דתנן" ["תנן"] ולא "דתניא"!