|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו – עז הבית
"מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית, והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו, והיה יונק ממנה חלב, למחר נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו העז אמרו ליסטים מזויין בתוך ביתו, ואנו נכנסים לבקרו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו עון אלא של אותה העז בלבד. ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עון, אלא של אותה העז בלבד, שעברתי על דברי חבירי, שהרי אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל" (תמורה, טו ע"ב).
שם עברי: עז, תיש שם באנגלית: Goat שם מדעי: Capra aegagrus hircus
לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית הקש/י כאן.
מהו עוונו של ה"חסיד"?
על פי התוספתא המובאת בהמשך דברי הגמרא בבבא קמא (עט ע"ב) אמנם קיים איסור לגדל בהמה דקה אך בתנאים מסויימים מותר להחזיק בה: "ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום, וקודם משתה בנו שלושים יום, ובלבד שלא ישהה את האחרונה שלשים יום". בהמשך הסוגייה מובאים דברי רבן גמליאל המתיר להשהות את הבהמה תחת תנאים מסויימים: "מהו לשהות? אמר להן: מותר, ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר, אלא קושרה בכרעי המטה". לשיטת רש"י, חכמים ורבן גמליאל חולקים בשאלה האם מותר להשהות זמן רב שלא לצורך הרגל. לשיטה זו עוונו של החסיד היה בכך שהוא נהג כדעת רבן גמליאל בניגוד לדברי חכמים. לדעת התוס' אין כאן מחלוקת ואף רבן גמליאל לא אמר את דבריו אלא לפני הרגל כאשר גם חכמים מתירים להשהות ולכן עוונו של החסיד היה בכך שהשהה את העז בתקופה שלא הותרה. לא הותר לו לגדל לצורך רפואה בגלל הפסד חבירו (המאירי) או משום שהחולי לא היה חולי של סכנה (מהרש"א). בעניין זה ראה מאמרו של הרב ירון בן צבי כאן. התכונות הרפואיות של חלב עיזים
על ערכו הרפואי של חלב העיזים עמדו כבר קדמונינו כמו גם, להבדיל, מסורות רפואיות עתיקות בקרב עמים אחרים (למשל האיורודה ההודית). חלב זה הומלץ כאמצעי מרפא לשורה של מחלות כמו שחפת, דיזנטריה, שיעול, הצטננות והפרעות גניקולוגיות. בעשור האחרונות התפתח עניין רב בייצור חלב עיזים ומוצריו כתחליף לחלב פרה עבור אנשים הרגישים לחלב פרה. מוצרי חלב מותסס מתאימים לאנשים האלרגיים לחלב פרה. מאז ימי קדם ועד ימינו ידועה חשיבותו של חלב עיזים במיוחד להאכלת תינוקות. במדינות מפותחות כמו ארה"ב ודרום אפריקה חלב זה משווק במיוחד לצורך זה. היתרון של חלב העיזים הוא בכך שרק לעיתים נדירות הוא גורם לתגובות אלרגיות הנפוצות בעת שתיית חלב פרה. תינוקות המוזנים בחלב עיזים מחלימים במהירות מהפרעות עיכול, הקאות, עוויתות מעיים, עצירות ובעיות נשימה. ההחלמה מבעיות נשימה בעקבות שתיית חלב עיזים מיוחסת לפעילות מיצלות הקזאין (אחד מהחלבונים החשובים בחלב).
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. עדר של עיזים וכבשים – תל סכה |
תמונה 2. עיזים ניזונות מעץ אלון שהתפתחותו דוכאה צולם ליד אלון שבות |
 |
 |
|
|
תמונה 3. צילמה: תהילה רענן |
תמונה 4. צילמה: תהילה רענן |
תמונה 5. צילמה: תהילה רענן
מעיון בסוגיה ניתן להבין שאין לה ולא כלום עם הלכות "שמירת הטבע" אלא רק הלכות גזל ומצוות ישוב א"י במובן הפוך מ"שמירת טבע". רש"י בבבא קמא מחלק בין שני מרכיבי איסור: "... ובחוצה לארץ מותר לגדל דלא חיישינן לישוב, ואם יפסידו שדות אחרים, ישלמנה". לדעתו אם העזים רועות בסוריה אין בכך פגיעה בישוב א"י וגם אין גזל. מצוות ישוב א"י היא דווקא בבנייה ובעיבוד חקלאי ולא בהקצאת שטחים לשמורות טבע שהתערבות האדם בהן מצומצמת. על פי המשנה מותר לרעות במדבריות בא"י ועל פי הברייתא בחורשין משום שהם איזורים שאינם מעובדים ולכן אין בהם פגיעה בישוב א"י וגם אין בהם גזל.
מעניין לציין שדווקא במקומות שבהם קיים הנזק האקולוגי העיקרי על פי ההגדרות המקובלות היום, כלומר בשטחים הפתוחים שהם המדבריות והחורשים, שם הרעייה מותרת. ההלכה מתירה לרעות במדבריות, בחורשים וביערות, בלי הגבלה, ואוסרת רק בסמוך לשדות. רוב החוקרים סוברים שרעיית יתר של עזים היא גורם הנזק העיקרי לחורשים הים תיכוניים. בכך הם מסבירים את העלמות החורש משטחים רבים וסחיפת קרקע. על פי גישה זו ברור שההיתר לרעות בחורשים אינו מבטא "שמירת טבע". מאידך גיסא קיימת גישה מחקרית הטוענת שלא רק שאין נזק ברעייה בחורש אלא היא חיונית על מנת לשמור על יציבותו בהיבטים רבים (1). על פי גישה זו היתר הרעיה בחורשים איננו סותר, בהכרח, את תפיסת "שמירת הטבע" המודרנית.
(1) פרבולוצקי אבי ונועם זליגמן, "המיתוס של רעיית יתר בנופי החורש הים-תיכוני", אקולוגיה וסביבה 1 (1993). תודה לתלמידי דוד בראון על ההפניה למקור זה.
מקורות עיקריים:
Pidancier, N., Jordan, S., Luikart, G., and Taberlet, P., 'Evolutionary history of the genus Capra (Mammalia, Artiodactyla): Discordance between mitochondrial DNA and Y-chromosome phylogenies. Molecular Phylogenetics and Evolution 40 (2006) 739–749.
לעיון נוסף:
הרב ז.נ. גולברג, גידול בהמה דקה בישוב מרוחק [בארץ ישראל], תחומין יז (תשנ"ז) 61-65.
הפנייה למאמרים תורניים נוספים מרוכזת ב"אוצר המשפט" המהדורה המקוונת.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.