טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

אכלה תלתא פרי בתלתא יומי כגון צלף ליהוי חזקה - צלף

"ולר"מ דאמר ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש, אכלה תלתא פירי בחד יומא, כגון: תאנה, ליהוי חזקה? דומיא דשור המועד, מה שור המועד בעידנא דאית ליה הא נגיחה ליתא להא נגיחה, הכא נמי בעידנא דאיתא להאי פירא ליתא להאי פירא. אכלה תלתא פרי בתלתא יומי כגון צלף ליהוי חזקה? התם פירא מיהא איתיה, ומגמר הוא דקא גמר ואזיל וכו'" (בבא בתרא כ"ח ע"ב).

שם עברי: צלף קוצני    שם באנגלית: Caper    שם מדעי:  .Capparis spinosa L

שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא


נושא מרכזי לעיון: מה מייחד את צמח הצלף מבחינת התפתחות פירותיו?

הצלף הקוצני הוא שיח קוצני גדול (2-0.5 מ') נשיר בעונת החורף ונפוץ מאד בחבל ההר הים תיכוני בארץ ובאירופה. צמח זה משמש, מאז העת הקדומה, את האדם בזכות כמה חלקים אכילים. חלקים אלו הם: התמרות, הקפריסין והאביונות. התמרות הן כפי הנראה הקצוות הרכים של הענפים הצעירים. הקפריסין הם פקעי הפרחים בעודם סגורים (ראה תמונה). הקפריסין הם החלק האכיל העיקרי עד ימינו והם נמכרים מוחמצים כמעדן יוקרתי. החלק השלישי הוא הפרי בהגדרה הבוטנית – האביונות (ראה תמונה). להלן נדון במאפיינים שונים של הצלף בהקשר לסוגיות הרבות בתלמוד שבו הוא מוזכר ונפתח בתכונה בולטת הגורמת לבחירתו בסוגיה. בסוגייתנו דנה הגמרא בחזקה הנובעת מביצוע שלוש פעולות ברצף מסויים תוך השוואה לשלוש נגיחות רצופות של שור המועד שבהן סובר רבי מאיר השור הופך למועד.

בשלב הראשון הגמרא משווה בין ג' נגיחות בשור לאכילת שלושה פירות ביום אחד. כמו שבשור שלושה אירועי נגיחה הופכים אותו למועד כך אכילת שלושה פירות בתאנה יהוו חזקה. ההשוואה היא דווקא לתאנה משום שפגותיה (1) לא מבשילות בו-זמנית ובמהלך היום ניתן לאכול שלוש פעמים נפרדות: בדברי רש"י: "... הכא נמי אכלה תלת פרי בחד יומא כגון תאנה שאינה מתבשלת יחד ויש שאינה מתבשלת שחרית ולערב היא ראויה, הכי נמי דהויא חזקה וכו'". השוואה זו נדחתה משום שבניגוד לנגיחות שאינן מתבצעות יחד הרי שבתאנה הפירות נמצאים בעת ובעונה אחת על העץ ורק ההבשלה הסופית מתרחשת בהדרגה.

בשלב הבא פונה הגמ' להשוות בין העדאת שור לאכילת פירות צלף במשך שלושה ימים. הסברה היא שבצלף תהייה חזקת ג' פעמים משום שהפירות של שלושת הימים העוקבים אמנם נמצאים יחד על השיח אך לא כאשר כולם בשלב הפרי. הצלף יוצא דופן מבין שאר הפירות בכך שבמשך תקופה ארוכה נמצאים עליו פרחים ופירות בשלבים שונים. בניגוד לתאנה שפירותיה נמצאים יחד אך מבשילים בהדרגה, בצלף כאשר נאכל פרי ביום הראשון הפרי שיאכל למחרת עדיין בשלב הקפריסין ובהגדרתו איננו פרי. גם השוואה זו לשור מועד נדחתה משום שבניגוד לשור המועד שנגיחותיו אינן חופפות, בצלף גם הקפריסין שעדיין לא התפתח לפרי שוהה על השיח יחד עם הפרי הבשל.

ממהלך הסוגיה ניתן לתאר דירוג של רצף אירועים על בסיס מידת החפיפה ביניהם.
א. שלוש נגיחות שור מועד הן שלושה אירועים נפרדים לחלוטין.
ב. באכילת שלוש פירות התאנה ביום אחד נמצאים שלוש הפירות יחד אלא שאינם מבשילים יחד.
ג. באכילת שלוש פירות הצלף בשלושה ימים אמנם שלושתם נמצאים על השיח אך לא כפירות. כאשר הפרי של היום הראשון נאכל הפירות של היום השני והשלישי עדיין אינם מוגדרים כפירות אלא כקפריסין.

ההבדל בין תאנה וצלף מתואר יפה בדברי התוס' במקום: "כגון צלף - בתר דשני ליה מתאנה, פריך מצלף. דתאנה גדולה היא בשעה שנוטלין חבירתה מן האילן אלא שלא נתבשלה עדיין, אבל צלף קטן הפרי הרבה כשנוטלין האחת וכו'".

התוס' מוכיח את רעיון ההבשלה ההדרגתית באופן משכנע בציטוט הסיפור הבא: "ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר: ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום, אף פרי בכל יום. ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר, והכתיב: אין כל חדש תחת השמש. אמר ליה: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף" (שבת ל' ע"ב). דווקא הצלף נבחר כדוגמא לצמח שפירותיו מבשילים לאורך זמן ובהדרגה משום שזו תכונה אופיינית לו.

(1) פגות הם "פירות" התאנה. למעשה אנו אוכלים בתאנה פרי מדומה. החלק הנאכל איננו פרי בהגדרה הבוטנית אלא תפרחת מפותחת.

תמרות – הקצה העליון של הענף כאשר הוא עדיין רך. ניתן לראות גם קפריסין בגילאים שונים.

קפריסין – פקעי הפרחים

אביונות – הפרי של הצלף בהגדרה הבוטנית

האביונות והקפריסין נראים יחד על שיח משותף

 צילם: שמואל רענן

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:
צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא
ושקלוה לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא
אף צלף באילנות 
 ועלתה בו צלף וממנה הייתה פרנסתו

ראה גם:  1. צלף קוצני באתר צמח השדה
              2. מאמר של אבינועם דנין  

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.