|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח, ומותר באורז – אורז
"מיתיבי: הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש, ומותר בלח, ומותר באורז, בחילקא וטרגיס וטיסני. בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי חדא לתלת וחדא לארבעה - שפיר, דנפקו להו מתורת דגן. אלא למאן דאמר כונתא - דגן מעליא הוא? קשיא" (מועד קטן, יג ע"ב).
פירוש: מיתיבי [מקשים] על כך, ממה ששנינו: הנודר ואוסר על עצמו לאכול מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש שהוא נכלל בגדר דגן בפי בני אדם, ומותר בפול לח, ומותר באורז בחילקא וטרגיס וטיסני. ועתה שואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שהוא חיטים שנחלקו חדא לתרתי חדא לתלת [אחת לשתיים אחת לשלושה] וחדא [ואחת] לארבעה שפיר [יפה], דנפקו להו [שיוצאים להם] על ידי גריסתם מתורת "דגן" והם קרויים מעתה "מיני מזונות", אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] שהיא כונתא [כוסמת], הלא דגן מעליא [מעולה, חשוב] הוא! שהלא הכוסמת היא מחמשת מיני דגן. ומעירים, אכן קשיא [קשה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
