סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף עג

עמוד א

רש"י ד"ה קאקי חיורי. אווזים לבנים לפי שהיו זקנים: משלחי גלימי. מפשיטין בגדי אנשים כלומר פוסקים עליהם דין להנאתן:
במסכת כתובות דף פה ע"א מובא מעשה דומה בגמרא וז"ל ...תפסוה אינהו רב פפא מימלח מלוחי רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא מר אמר אנא קנינא לה לכולה ומר אמר אנא קנינא לה לכולה פגע בהו רב פנחס בר אמי אמר להו רב ושמואל דאמרי תרוייהו והוא שצבורין ומונחין ברה''ר אמר להו אנן נמי מחריפותא דנהרא תפיסנא אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי הכי אמר רב נחמן והוא שתפסה מחיים.
וברש"י שם:
קאקי. אווזים: חיורי. על שזקנים היו: משלחי גלימי דאינשי. מפשיטין טליתות האנשים:

והנה נראים כאן נימים דקים של הבדלים בלשון הזהב של רש"י ונפרטם אחד לאחד

בגיטין: א) קאקי חיורי בד"ה אחד, ב) רש"י מפרש חיורי - לבנים, ג) על שזקנים היו, ד) בגדי אנשים, ה) ומוסיף רש"י כלומר פוסקים וכו'

ובכתובות: א) קאקי חיורי בשני דיבורים, ב) רש"י לא מפרש לבנים,ג) לפי שהיו זקנים, ד) טליתות האנשים, ה) ואין רש"י מסביר כלומר,

ונשזרם יחד כולם במקומם ליריעה מקבילה אשה לאחותה, ובראשונה נסביר את המעשה במסכת כתובות שסדרה קודם וכן המעשה עצמו נראה לכאורה שהיה ראשון וכפי שיוסבר שמוכח מתוכו דכך הוה,

רב פפא ורב הונא מנסים לתפוס ספינה הנמצאת בנהר השייכת לבעל חובם ונפלה לרשות היתומים, כל אחד מהם כוחו במתניו, רב פפא משיט את הספינה בנהר וחותר במשוטים כפי שמסביר שם רש"י, רב הונא מושך והולך בחבל ארוך מחוץ לנהר, לשניהם יש ויכוח מי מהם זכאי בספינה כשלחבירו לא יהיה כלום, הם באים לדון בענין לפני רבא כשהם בטוחים בכך שלעצם התפיסה אין עוררין שהיא כדין, רבא אומר להם קאקי חיורי, שבכל מילה הוא מתכוין לשבחם על חכמתם, קאקי – אווזים וכפי שמביא הרעק"א בגליוני הש"ס שהוא על פי מאמר הגמרא בברכות הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה, חיורי - על שזקנים היו – זקן שקנה חכמה, וכפי שהוסבר שהם לא היו זקנים ממש, כי המעשה מוכיח שכוחם במותנם, על כן רש"י לא צריך לבאר שחיוור זה לבן כי גם הלבן הוא משל, והנמשל הוא לזקן בחכמה, (וכן אולי ירמוז בחלוקת הדיבורים כי רבא מדבר אליהם לכל אחד כנפרד מחבירו) והמשיך לומר להם משלחי גלימי דאינשי כשהו מתכוין גם על ההתדיינות בינהם שכל אחד מנשל את השני, וע"כ מסביר רש"י טליתות שהחכמים רגילים להיות מעוטפים בטליתות ואמר רש"י האנשים ולא אנשים סתם שהכוונה לאנשים המסויימים רב פפא ורב הונא, ולא אוסיף רש"י לומר – כלומר, כי הרי דינם היה על בעל חובם, והם גם לא ביקשו שיפסוק להם כלפי עצם התפיסה, ומימילא גם לא שייך לומר על כך שהם פסקו להנהתן גרידא,.

במסכתינו נראה שהם כבר מבוגרים יותר כי המעשה מוכיח שהם כבר לא מתעסקים בהובלה ובשיוט בנהר והם שוכרים פועלים להעביר להם סחורה, ובאים לרבא שיאשר להם את מה שפסקו מול מובילי המשא, רבא קורא להם קאקי חיורי לשניהם כאחד כי בסיפור זה שניהם רב פפא ורב הונא באותו צד, (ועל כן ירמוז החיבור ברש"י לדיבור אחד) ומסביר רש"י לבנים כי בסיפור זה אין מוכח שהזיקנה היא משל כי אולי כבר היו זקנים ע"כ תופס רש"י בלשון לפי שהיו זקנים שמשמעותו יותר לזיקנה ממש שנראית בלבנן, ואמר בגדי אנשים ולא טליתות שהכוונה לשאר אנשים בכלל, וכתב רש"י כלומר, שהרי באמת לא התכוונו לגרום להם לפשוט בגדיהם ולגרם להם נזק המביא לעניות שלכך רומז לשון זה לפשוט את בגדיהם, כי הרי הם סיכמו על ההובלה בדרך הנהר ומאחר שלא צלחה דרך זו, ביקשו רב פפא ורב הונא שימצאו דרך אחרת להוביל בגלל שקיבלו אחריות, ויתכן שעדיין רב פפא ורב הונא לא העבירו להם שום תשלום, אלא שרצו שהעול על ביצוע ההעברה יהיה על מובילי המשא שאיתם סיכמו, ולכך רומז רש"י במילים להנאתן ולא כתב לזכותם או טובתם וכד' כי הלשון הנאה הוא משהוא קטן יותר ולא ממש כסף, והיא ההנאה של העול להעביר את השומשמים.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר