הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רשב"י - מאריה דגמרא
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין יח ע"א
וכמה פגימת המזבח? כדי שתחגור בה צפורן.
מיתיבי: כמה פגימת המזבח? רבי שמעון בן יוחאי אומר: טפח, רבי אליעזר בן יעקב אומר: כזית! לא קשיא: הא בסידא, הא באבנא.
1.
אטלס עץ חיים
רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") רבי אלעאי (אבי רבי יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).
רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם חכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').
מצינו שחלק עם ר"מ (ר"ה ד' ע"ב), ולפי פרש"י (יבמות צ"ג א' - ד"ה ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.
2.
אם בברייתא מדובר ברבי אליעזר בן יעקב א' מדוע הוא מוזכר אחרי רשב"י?
2.1
ואם מדובר ברבי אליעזר בן יעקב ב' הרי שהיה צעיר מרשב"י, ולכן דבריו הובאו אחרי רשב"י.
3.
במחלוקת בברייתא פוסק הרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב הלכה יח :
מזבח שנפגם מבניינו אם נפגם מבניינו טפח פסול פחות מטפח כשר והוא שלא יהיה בנשאר אבן פגומה.
הוא פוסק כרשב"י.
4.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יח :
מזבח שנפגם מבניינו וכו'. בפרק קמא דחולין (דף י"ח) אמרינן דפגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן מיתיבי כמה פגימת המזבח רשב"י אומר טפח ראב"י אומר כזית ל"ק הא בסידא הא באבנא ופירש"י באבנא כל דהו דכתיב אבנים שלימות
ופסק רבינו כרשב"י משום דמאריה דגמרא הוא טפי מראב"י ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כרשב"י. לכאורה צריך לפסוק כרבי אליעזר בן יעקב על פי הכלל ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", בכל זאת הלכה כרשב"י כי הוא נחשב "מאריה דגמרא" [כנראה מפני שמופיע בש"ס מספר פעמים רב יותר].
4.1
רש"י מסכת יבמות דף מט עמוד ב
משנת רבי אליעזר ב"י קב ונקי - קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא].
ונקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו.
4.2
על סמך האמור לעיל:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רג:
הרשב"י, הוא מאריה דגמרא טפי מראב"י והלכה כוותיה לגבי ראב"י, כ"מ סוף פ"ב מהלכות בית הבחירה וכתב מהר"ר צבי בסי' י' דהדין עמו שהרי פי' רש"י דקב ונקי ר"ל שלא לימד הרבה כשאר חביריו ע"כ:
5.
אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא:
ה"כסף משנה" מנסה ליישב בין שני הכללים ואומר, שהכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום הוא דווקא במשנה ולא בברייתא, ובסוגייתנו מדובר בברייתא ולכן הלכה כרשב"י.
5.1
מתאים לדברי הספר "בן יוחי"/"בן יוחאי" שהלכה כרשב"י בברייתות - תמיד.
5.2
הערה: ברור שה"כסף משנה" מתבסס על כך שמדובר ב"רבי אליעזר בן יעקב" א'.
5.3
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רלט, שמרחיב בעניין. ושם מביא, שגם הרמב"ם עצמו סובר כעיקרון שהלכה כרבי אלעזר בן יעקב גם כשדבריו מובאים בברייתא ולא רק במשנה [ולא כ"כסף משנה"].
6.
השל"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:
תמד. ... הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום, דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי,
ופירש רש"י ז"ל בסוף פרק התקבל (גיטין דף סז א ד"ה קב ונקי) לא הרבה תלמוד כשאר חבריו אבל מה שאומר נקי הוא שהלכה כמותו לעולם. ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קלח א ד"ה יורשין) דבברייתא נמי הלכה כמותו.
וכתב הר"ן בשבועות (מב א) דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב דוקא לגבי יחיד
ואמרינן בפרק בתרא דשבועות דהיכא דמוכח דלאו כוותיה, לא סמכינן אהאי כלל דרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.
כתב הרא"ש ז"ל ריש פרק מי שהוציאוהו (עירובין פ"ד ס"ב), אף על גב דקיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, בהא לית הלכתא כוותיה, כיון דרב פפא סבר כרבנן, ושמא זאת אינה מן המנין [ק"ב], כי כתב רבינו חננאל מפי הקבלה דק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא.
ובפרק שלישי דנדרים דף כג ב) בעי תלמודא אי הלכה כרבי אליעזר בן יעקב, וכתב הרא"ש ז"ל (שם בפירושו ד"ה הלכתא) אף על גב דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, הכא מסתבר טעמייהו דרבנן, עכ"ל (מהר"י קארו כללי הגמרא בהליכות עולם שער ה' פ"א אות ג').
ודע דבכל הנזכרים לעיל שהלכה כמותם, הן אותם שזכרתי הן אותם שאזכירם, זהו הכל מן הסתם, אבל כשאמורא אחד או סתם תלמודא פוסק כאידך בהדיא, אזי בזה הענין סתרו את הכלל, כי הכלל לא נאמר אלא בסתם, והוא קרוב למה שכתב הרא"ש ז"ל. וכן הוא בהדיא פרק מי שהוציאוהו (עירובין) דף מ"ו (ב) ומ"ז (א) היכא דאיתמר איתמר, היכא דלא איתמר לא איתמר. "
מדברי השל"ה הנ"ל משמע שיש חריגים לכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב:
א. הלכה כרבי אליעזר בן יעקב דווקא נגד יחיד
ב. אין הלכה כמותו אם מוכח שלא כמותו [על איזו הוכחה מדובר?]
ג. הלכה כמוו דווקא בק"ב [102] דברים.
7.
ה"כסף משנה" לעיל בסעיף 4 קבע שרשב"י הוא "דמאריה דגמרא הוא טפי מראב"י"
8.
יש מקשים ["ילקוט ביאורים", שם, הערה מג]: במסכת מנחות דף סא עמוד ב אומרת הגמרא על רבי אליעזר בן יעקב שהוא "רב גובריה" ולכן הלכה כמותו נגד רבי יהודה, והרי הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רשב"י, אם כן, קל וחומר שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב נגד רשב"י, [ולא כבסעיף 7], ומדוע הרמב"ם בסוגייתנו פסק כרשב"י?
8.1
[באותה גמרא – מנחות דף סא – מובא תרוץ נוסף ויתכן שלפיו אין הכלל שרבי אליעזר בן יעקב נחשב "רב גובריה"]. ויש אומרים שבאותה סוגיה יש משנה שממנה משמע כדברי רבי אליעזר בן יעקב ולכן הלכה כמותו.
9.
ובכלל יש לבדוק מה ההבדל בין המושג "רב גובריה" למושג "מאריה דגמרא"?
10.
הערה:
הביטוי "מאריה דגמרא" - 0 מופעים בש"ס [10 מופעים אצל ה"כסף משנה" על הרמב"ם];
הביטוי "מארי דגמרא" - 0 מופעים בש"ס [3 מופעים אצל ה"כסף משנה" על הרמב"ם];
הביטוי "רב גובריה"/"רב גבריה" - 5 מופעים בש"ס [מתוכם - 1 - לא ברור כלפי מי; לגבי משה רבנו - מופע יחידאי; לגבי שמואל - 2 מופעים; לגבי רבי אליעזר בן יעקב - מופע יחידאי]
הביטוי "גברא רבה" - 50 מופעים בש"ס. ביטוי כללי
11.
נראה להסביר כך: הביטוי "רב גובריה" מלמד שכבר בזמן התנאים – בבית המדרש – חכמים הכירו בגדולתו של רבי אליעזר בן יעקב עד כדי כך שהם כינוהו "רב גובריה".
ואילו הביטוי "מאריה דגמרא" נקבע על ידי "עורך הגמרא" שנתן לאותו חכם את התואר הנ"ל ובכך מכריע שיש לפסוק כמותו.
