הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יוחנן ורב נחמן - כמי הלכה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כה ע"ב

... ואלו הן גולמי כלי מתכות: כל שעתיד
תלמוד בבלי מסכת חולין דף כה עמוד ב
לשוף, לשבץ, לגרר, לכרכר, להקיש בקורנס,
מחוסר כן או אוגן או אוזן - טהור,
מחוסר כסוי - טמא.
מאי שנא הני ומאי שנא הני?
רבי יוחנן אמר: הואיל ולכבוד עשויין;
רב נחמן אמר: הואיל ודמיהן יקרים.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו כלי עצם.
ואזדא רב נחמן לטעמיה, דאמר רב נחמן: כלי עצם ככלי מתכות דמו.
 

1.
רמב"ם הלכות כלים פרק ה הלכה א:

... גולמי כלי עץ מקבלין טומאה משנעשה הכלי בצורתו, אף על פי שעתיד לתארו בשרד או להשוותו במחוגה או לייפותו במעצד וכיוצא במעשים אלו ועדיין הוא גולם הואיל ואינו מחוסר חקיקה והרי השלים חפירתו הרי זה מקבל טומאה,

וכל גולמי כלי עץ מקבלין טומאה חוץ משל אשכרוע שאין הכלי ממנו חשוב כלי עד שיתייפה,

וקרוב בעיני שכלי עצם ככלי אשכרוע ואין גולמיהן מקבלין טומאה...

משמע מהרמב"ם שפסק כרבי יוחנן.

2.
כסף משנה הלכות כלים פרק ה הלכה א:

... ונ"ל שרבינו סובר דלא קי"ל כר"נ משום דקי"ל כר"י לגביה אלא שבא על כלי עצם מטעם אחר דאע"ג דלכלי עץ דמו וכדר"י מ"מ דמו לשל אשכרוע שהוא מין עץ וגולמו טהור:

הוא קובע שכעיקרון סובר הרמב"ם שהלכה כרבי יוחנן נגד רב נחמן.

3.
המאיר לארץ הלכות כלים פרק ה הלכה א:

[א] כ"מ, ונ"ל שרבינו סובר דלא קיי"ל (הכי') [כר' נחמן]. נ"ב אף שהוא בתרא,...

הוא מעיר שלכאורה הלכה צריכה להיות כרב נחמן נגד רבי יוחנן מכיון שרב נחמן "בתראי" - מאוחר לרבי יוחנן [רב נחמן היה תלמיד רב חבירו דרבי יוחנן] - והכלל הוא שהלכה כבתראי.

3.1

ועוד טובא, דפוסק הרמב"ם כבתרא
ואם משום קושית התוס' יום טוב בעדיות פ"ב מ"ג, על דבריו הנ"ל,
משום דקיי"ל אין הלכה כבתרא אלא מאביי ורבא ואילך, כדעת הרא"ש,
אמנם דעת הרי"ף והרמב"ם אינו כן כמ"ש היד מלאכי בכלל ה' סי' קס"ז.

והרמב"ם בדרך כלל מכריע ש"הלכה כבתראי" גם לגבי מחלוקות אמוראים מהדורות הראשונים שעד אביי ורבא.

4.
מעשה רקח הלכות כלים פרק ה הלכה א:

...ויותר היה נראה לומר דבהא דעת רבינו נוטה לפסוק כר"נ מאחר דשקלו וטרו אליביה שם בגמ'

הסיבה שהרמב"ם פסק כרב נחמן היא מהעובדה שהגמרא דנה בדעתו, והכלל הוא "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".

4.1

ומשום דבעלמא קי"ל כר"י לגבי ר"נ לא רצה להחליט הדין אלא כתב שקרוב בעיני וכו'
ומעין זה ראיתי לרש"ל ז"ל בים של שלמה שם...

והוא מסביר שהרמב"ם התלבט בין שני כללי פסיקה, מצד אחד - הלכה כרבי יוחנן נגד רב נחמן, ומצד שני - הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה", ולכן לשונו של הרמב"ם היא "שקרוב בעיני".

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)