כוונה טובה אך מעשה אינו רצוי / רפי זברגר

חולין נו ע''א

הקדמה

המשנה בדף שלנו מלמדת אותנו על סימני טריפה בעופות. בין הסימנים נזכר גם הסימן הבא:
הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה.
הזכרנו לעיל כי מכת חולדה בעופות עושה טריפה, וזאת כוונת המשנה שלנו, שאם הכתה החולדה כנגד קרום המוח של העוף, הרי שנטרף העוף. 
 

הנושא

הגמרא דנה כיצד ניתן לבדוק האם אמנם ניקב קרום המוח.
רב ושמואל ולוי דאמרי: מכניס ידו לפנים ובודק, אם מבצבץ ועולה – טרפה, ואם לאו - כשרה.
רב ושמואל מציעים לבדוק על ידי הכנסת היד לפי העוף, ודחיפת המוח כלפי חוץ. אם המוח בצבץ החוצה, הרי שיש נקב בקרום המוח והעוף טרף, אם לא – העוף כשר. 
הניחא למאן דאמר עד דמנקיב קרמא תתאה, אלא למאן דאמר, אינקיב עילאה אע"ג דלא אינקב תתאה, ניחוש דלמא עילאה אינקיב, תתאה לא אינקיב?
שואלת הגמרא על בדיקת רב ושמואל ואומרת שהיא קבילה רק לשיטת האומרים שטריפת ע''י מכה במוח, הינה רק אם ניקבו שני קרומי המוח, הפנימי והחיצוני. לפי שיטה זו, אם המוח לא יצא החוצה, אין העוף טרף, כיוון שלפחות יש קרום אחד שלא ניקב. אלא לפי השיטה המטריפה בניקב המוח, אפילו כאשר רק קרום אחד ניקב, הרי גם אם המוח לא מבצבץ החוצה, ייתכן כי ניקה הקרום העליון ולא הקרום הפנימי, ולכן המוח לא יצא, אך העוף בכל אופן טרף? אם כן, בדיקתם של רב ושמואל אינה מוכיחה מעל כל ספק את טריפות העוף. 
אי איתא דאינקיב עילאה - תתאה אגב רוככיה מיפקע פקע.
עונה הגמרא כי באופן מעשי אין הדבר ייתכן. כיוון שקרום המוח החיצוני הינו קשה הרבה יותר מהקרום הפנימי. לכן, אם אמנם קרום החיצוני היה ניקב, בעת דחיפת המוח החוצה, קרום הפנימי לא היה חוסם את יציאת המוח. ואם המוח לא בצבץ, הרי שזה סימן שגם הקרום החיצוני לא נקרע. 
אמר זעירי: אין בדיקה לחולדה מפני ששיניה דקות.
זעירי חולק על רב ושמואל וסובר כי אין אפשרות לבדוק ע''י דחיפת המוח החוצה, כיוון שאפילו אם ניקב המוח ע''י החולדה, החורים הם כל כך קטנים, עקב שיניה הקטנות של החולדה, כך שלא יגרום למוח לבצבץ החוצה. לכן, לדעתו, אין לבדוק ע''י דחיפת המוח החוצה. 
וכי שיניה דקות מאי הוי?
שואלת מיד הגמרא: גם אם החורים קטנים, נוכל לראות מעט את המוח יוצא החוצה, ומדוע זעירי מתנגד לבדיקה זו?
אמר רב אושעיא: מפני ששיניה דקות ועקומות.
רב הושעיא מסביר את דחיית זעירי ואומר, כי שיניה של החולדה הינן דקות אך גם עקומות. ייתכן והעקמימות יוצרת מצב שהחור בקרום אינו מול החור בגולגולת. לכן, אם דוחפים את המוח, הוא לא יבצבץ החוצה, כיוון שייתקל בעצם הגולגולת שיחסום אותו. לכן, אומר רב אושעיא בשיטת זעירי, אין אפשרות לבדוק את המוח ע''י דחיפתו, ויש לחשוש לטריפה בכל אופן. 
כי סליק לנהרדעא שלח להו: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו משמיה דרבי שמעון בן לקיש: בודקין לחולדה ביד אבל לא במסמר, 
הגמרא מספרת כי לאחר ש''עלה'' זעירי מבבל לנהרדעא (מעניין הביטוי ''עלה'' לכיוון נהרדעא!) אמר לבני בבל, כי הוא חוזר בו מדעתו ואמנם ניתן לבדוק את העוף כאשר חולדה הכתה אותו, ע''י דחיפת המוח החוצה. כנראה שהוא מסכים לשיטת רב ושמואל, ועתה הוא חושב שבכל מקרה יבצבץ המוח החוצה בעת הבדיקה. 
בכל מקרה, הוא פוסל שיטת בדיקה ע''י מסמר. בבדיקה זו מעבירים את המסמר על פני קרום המוח (לאחר קילוף הגולגולת במקום זה), ואם יש שם חורים שנוצרו ע''י שיני החולדה, הרי שהבודק ירגיש זאת, במעבר המסמר על פני הקרום. זעירי חושש כי בבדיקה זו, הבודק יכול ליצור חור חדש שלא היה קודם, ע''י מעבר המסמר על קרום המוח, ובכך יגרום להפסד ממון של בעל העוף. 
ורבי יוחנן אמר: אף במסמר. 
רבי יוחנן חולק על זעירי וטוען כי לא חוששים ליצירת חור חדש ע''י הבודק, ולכן מותר לבדוק גם ע''י מסמר. 
הגמרא מסבירה בהמשך, כי מחלוקתם של זעירי ורבי יוחנן, איזה חשש יותר גדול, האם להפסד ממון של ישראל (ע''י יצירת נקב שלא היה קודם, אשר יגרום לטריפת העוף), או חשש להכשיר עוף טרף, כיוון שאם נתיר רק בדיקה ע''י דחיפת המוח ביד, הרי שייתכן שהמוח לא יבצבץ החוצה בגלל ששיני החולדה קטנות ועקומות, וכך המוח לא יצא למרות שיש שם נקבים שנוצרו ע''י החולדה. 
 

מהו המסר?

למדנו היום מחלוקת אמוראים לגבי אפשרות בדיקה טריפת העוף ע''י העברת סכין על קרום המוח. זעירי חשש מגרימת חור חדש ע''י הבודק, ולמרות שכוונתו הייתה טובה, ומטרתו הייתה לבדוק את העוף אם נטרף או לא נטרף, אך בפועל, גרם נזק לבעל העוף, ויצר חור חדש שלא היה קודם, ועל ידי כך הטריף את העוף.
אנו רואים פה מקרה שכוונת האדם היא לטובה, אך מעשיו בפועל לא כל כך. גם בחיים אנו נתקלים לא אחת, במקרים בו אנשים רוצים לעשות טוב לעצמם או לזולתם, אך בפועל התוצאה היא הפוכה - הם יצרו נזק ע''י המעשה שלהם.
לכן מזהיר אותנו זעירי, ואנו צריכים ללמוד מהלכתו זו, כי לפני שעושים דבר מה, יש לבחון היטב את כל ההשלכות שלו. לא מספיקה כוונה טובה, אלא צריך שגם התוצאות תהיינה טובות וחיוביות. לא למהר לעשות ולבצע, אלא להשקיע עוד טיפת מחשבה על אשר עלול לקרות, ולפעמים עדיף לא לעשות כלום, מאשר לעשות לכאורה טוב, אך בפועל התוצאה פחות טובה. מחשבה אחת קדימה!


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]