השפעות הטירדה על האדם / רפי זברגר

חולין עא ע''א

הקדמה

בהמשך למשנה אשר למדנו בדף הקודם, אשר עסקה בנגיעה בעובר בהמה מת בתוך מעי אמו, אנו ממשיכים לעסוק במשנה אשר בדף ע''א, בנגיעה בעובר אדם מת בתוך מעי אמו. 
 

הנושא

האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיה את ידה ונגעה בו,
מדובר על מיילדת (בלשון המקרא ולשון חז''ל – חיה) אשר הכניסה ידה למעי אשה הרה, ונגעה בעובר מת.
החיה טמאה טומאת שבעה,
החיה נטמאת בטומאת מת, וחייבת להיטהר במשך שבעה ימים, כולל הזאת מאפר פרה אדומה, בדומה לכל טמא מת.
והאישה טהורה עד שיצא הולד:
למרות שהאשה נושאת ברחמה עובר מת, היא עצמה אינה נטמאת, כיוון ש"מחיצותיה מגינות עליה". 
בדף ע''ב מסביר רבא את הפסק במשנה:
פומבדיתאי ידעי טעמא דהא מילתא, ומנו רב יוסף. דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: טומאה זו אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים.
רבא מספר כי רב יוסף מפומבדיתא ידע להסביר זאת, ואמר בשם רב יהודה, בשמו של שמואל, כי טומאה בעקבות נגיעה בעובר מת במעי אמו, אינה מטמאת מדין דאורייתא, אלא רק מדברי סופרים. 
מאי אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים?
שואלת הגמרא על לשון חכמים. מדוע אמרו שאינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים? אם היינו אומרים רק שזו תקנה מדברי סופרים, היינו יודעים שאין זה דין דאורייתא!
דלא תימא, אליבא דר' עקיבא דאמר עובר במעי אשה טמא, אלא אפי' לר' ישמעאל, דאמר עובר במעי אשה טהור -גזרו בה טומאה מדרבנן.
החידוש הוא בשיטת רבי ישמעאל הסובר כי עובר במעי אשה טהור, וחולק על דעת רבי עקיבא הסובר כי עובר מת במעי אמו טמא. וגזירת חכמים היא גם לשיטת רבי ישמעאל הסובר כי עובר זה טהור, בכל אופן גזרו חכמים לטמא. 
מאי טעמא?
מדוע, שואלת הגמרא. מה הייתה סיבת התקנה?
אמר רב הושעיא: גזירה שמא יוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור?
רב הושעיא מסביר כי זאת גזירה, מהחשש שמא יוציא העובר את ראשו, וכבר למדנו במשנה הראשונה בפרק, כי הוצאת ראש עובר, הופכת אותו להיות יילוד, ואז כמובן יש לטמא את הנוגע בו. 
אי הכי אשה נמי?
שואלת הגמרא, אם אנו חוששים ליציאת ראש העובר, נחשוש גם לגבי האשה, שמא יוציא העובר ראשו, ואז הוא מטמא גם את אמו, ומדוע טהרנו אישה כשיש לה עובר מת במעיה?
אשה מרגשת בעצמה.
עונה הגמרא כי באשה עצמה לא קיים החשש הנ''ל, כיוון שאשה הייתה מרגישה בעצמה, אם אמנם יוציא העובר את ראשו החוצה, או אז תיזהר מלגעת בדברים טהורים. 
ותימא לה לחיה!
ממשיכה הגמרא להקשות, אם האשה מרגישה בעת יציאת העובר מהרחם, שתאמר גם למיילדת, ואז לא נטמא את המיילדת כאשר היא נוגעת בוולד המת בתוך מעי אמה. שהרי רק אם המיילדת תשמע מן האם, כי ראשו של העובר יצא ממעיה, רק אז היא תיטמא?
טרידא.
אשה "טרודה" מאוד בעת לידתה, ואנו חוששים כי למרות שהאשה מרגישה בעת הוצאת ראש העובר החוצה, היא לא תודיע למיילדת מרוב "טרדתה". מסיבה זו אנו מטמאים את המיילדת, בכל מקרה שנגעה בעובר המת בתוככי מעי אמה. 
 

מהו המסר?

ניתן לומר כי ''טרדת'' היולדת בעת לדתה, היה אחת ה''טרדות'' היותר גדולות ויותר רציניות שהאשה חווה בחייה.
למרות זאת, ניתן ללמוד מכאן ''הלכות טרדות'' של אדם והשפעתן על התנהגותו.
בעת שאדם עסוק מאוד בדבר מסוים, ו''טרוד'' לבצע את המשימה בצורה טובה, הרי שאין ליבו פנוי לדברים אחרים. גם אם בדרך כלל הוא שם לב לדברים אחרים שעוברים אליו, ומודע להשפעותיהן עליו, בעת טרדה רצינית, ''שוכחים הכול'' ועסוקים במילוי אותה משימה ''מטרידה''.
אנו חייבים לזכור עיקרון זה בכל מיני מצבים בחיים, ולא לתבוע מ''אדם טרוד'' לשים לב לפרטים, שבזמנים אחרים היה חייב לשים לב אליהם. כמה דוגמאות קטנות:
1. אם ילד טרוד בעיסוקיו, ולא משנה כלל וכלל חשיבות שאנו רוחשים לאותו עיסוק (גם אם שקוע ''רק'' במשחק) הרי שצריך לזכור שלא לצפות כי הילד ישים לב לדברים אחרים אשר עוברים עליו באותו רגע. בוודאי שלא נפנה אליו ''בשיחה רצינית ומעמיקה'', שהרי אין זה הפנאי ל''זמן איכות'' איתו.
2. נלמד דין מהלכות תפילה, מספרו של הרב זלמן מלמד :
לא יבוא אדם לתפילה מתוך טרדה. ואפילו מי שזכה ללמוד לפני התפילה, ישתדל שלא יבוא לתפילה מתוך לימוד של סוגיה מסובכת, מפני שמוחו עלול להיות טרוד בסוגיה ולא יוכל לכוון כראוי בתפילה. אלא ילמד סמוך לתפילה ענייני הלכה ברורים או דברי אמונה מרוממים. ומכל מקום בדיעבד לא יבטל תפילה במניין מפני שהוא טרוד בענייני תורה או מעשה (שו"ע צג, ג, מ"ב ו').
למדנו כאן, כי יש להגיע לתפילה ללא טרדות אחרות, כך שהתפילה תהיה עד כמה שניתן, בכוונה שלמה ומלאה.
וזאת על פי אותו עיקרון שלמדנו, אדם טרוד בדבר אחד, אינו יכול ''להתפנות'' ולעסוק בדברים אחרים. לכן, טרם תפילה, ישתדל להסיר את כל המניעים והטרדות האחרות, כדי שיוכל להתרכז בתפילתו לבורא עולם.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]