פריצת המחסום הראשוני / רפי זברגר

חולין צא ע''ב - צב ע''א

הקדמה

בשלהי דף צ''א ובתחילת דף צ''ב חוזרים שוב לפירוש ''מאבק יעקב עם המלאך''.
 

הנושא

וַיֹּאמֶר: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר", וַיֹּאמֶר: "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" (בראשית, ל''ב, כ''ז). אמר לו: גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר?
לאחר מאבקם של יעקב והמלאך, לקראת בקר, מבקש המלאך ''שחרור'' מיעקב, שיתן לו ללכת ''כיוון שעלה השחר''. הגמרא מוסיפה עוד נופך נוסף לדו שיח שהתנהל ביניהם. כביכול, שואל אותו יעקב: מדוע אתה כל כך ממהר ''לברוח מן המערכה'' כשמגיע שעת הבקר? ממשיך יעקב: האם אתה ''גנב (ממון) או קוביוסטוס" (לפי רש''י: גונב נפשות, לפי פרשנים אחרים: משחק בקוביה), ולכן אתה ''פוחד'' מן השחר הבוקע ועולה?
אמר לו: מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו.
ענה לו המלאך: איני גנב או קוביוסטוס, כפי שחשבת יעקב, אני מלאך. ואני ''חייב'' לעלות למעלה לומר שירה. שהרי מיום שנבראתי עד עתה לא אמרתי שירה והיום הוא היום שבו אני מחויב לומר שירה. 
הרב דסלר בספרו ''מכתב מאליהו'' מסביר כי נברא מגיע ''לדרגת שירה'' ברגע שמגיע לשלימות''. ומכיוון שהמלאך נאבק עם יעקב, וגרם ליעקב לעלות ולהתרומם מעלה, הרי ''זו הייתה שליחותו בעולם'', וממילא הגיע זמנו לומר שירה. 
מסייע ליה לרב חננאל אמר רב, דאמר רב חננאל אמר רב: רב שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום, אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש ה' צבאות.
הגמרא מביאה מהלימוד שלמדנו זה עתה סיוע לדברי רב חננאל בשם רב, כי המלאכים אומרים שירה פעם אחת בלבד.
חלוקת השירה בין המלאכים היא באופן שכל יום אומרות שירה, ''שלש כתות'' של מלאכים אחרות. כת אחת אומרת ''קדוש'', גם הכת השניה אומרת ''קדוש'' והכת השלישית מוסיפה ואומרת ''קדוש ה' צבאות''. כך שיוצא לכל מלאך לומר פעם אחת שירה בכל משך זמן קיומו. 
מיד מקשה הגמרא על דברי רב חננאל מתוך ברייתא אשר משווה בין שירת ישראל לשירת המלאכים: 
מיתיבי: חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם אחת בשבת, ואמרי לה פעם אחת בחודש, ואמרי לה פעם אחת בשנה, ואמרי לה פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעם אחת ביובל, ואמרי לה פעם אחת בעולם.
הבדל ראשון: ישראל יכולים לומר שירה בכל שעה ושעה, לעומת המלאכים אשר אינם רשאים לומר כרצונם אלא כל זמן קבוע. יש מחלוקת בברייתא מהו אותו זמן קבוע: כל יום, או כל שבוע (בלשון הגמרא ''שבת''), כל חודש, או כל שנה, או אולי פעם בשבע שנים (בלשון הגמרא ''שבוע''), יש אומרים כל חמישים שנה (''יובל'') ויש אומרים פעם אחת בלבד.
וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר (דברים, ו', ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ, ה' אֶחָד, ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב (ישעיהו ו', ג'): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"
הבדל שני: הזכרת שם ה' בשירת ישראל באה לאחר שתי מילים, כמו שאנו אומרים שמע ישראל, ורק לאחר תיבות אלו אומרים שם ה', לעומת המלאכים, אשר אומרים שם ה' לאחר שלש מילים קדוש, קדוש, קדוש. 
ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה, עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר (איוב ל''ח, ז'): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹקִים
הבדל שלישי: מן הפסוק באיוב, אנו למדים כי המלאכים לא אומרים שירה בשמים, אלא רק אם ישראל אומרים שירה בארץ. שהרי עם ישראל נמשלו לכוכבים, והמלאכים שרים ומרננים ( וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹקִים) לאחר שירתם של ישראל(בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר).
קושיית הגמרא היא מן ההבדל השני, שבו למדנו כי המלאכים מזכירים שמו של הקדוש ברוך הוא לאחר שלש תיבות (קדוש קדוש קדוש), לעומת רב חננאל אשר אמר כי מזכירים שם ה' לאחר תיבה אחת ( קדוש ה' צבאות)?
אלא: אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות.
תשובת הגמרא, כי לא כל הכתות הזכירו את שם ה', אלא רק הכת השלישית. והיא אמנם אמרה את שם ה' רק לאחר הזכרת המילה קדוש שלש פעמים. 
והאיכא ברוך (יחזקאל, ג', י''ב: וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהוָה מִמְּקוֹמוֹ)?
בפסוק ביחזקאל אנו רואים כי המלאכים אמרו שירה לאחר שתי מילים ( בָּרוּךְ כְּבוֹד) ולא שלש מילים?
ברוך - אופנים הוא דאמרי ליה.
תשובה ראשונה מבדילה בין רמות שונות של מלאכים. ישנם מלאכים הנקראים ''אופנים'' והם בדרגה יותר גבוהה, לכן הם רשאים להזכיר את שמו של הקדוש ברוך הוא כבר לאחר שתי מילים. 
ואיבעית אימא: כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב.
תשובה שנייה קובעת כי לאחר שעברו את ''מחסום שלש המילים'', ואמרו שלש פעמים את המילה קדוש, יש להם רשות לומר את שם ה' גם לאחר שתי מילים. 
 

מהו המסר?

מן התשובה השניה של הגמרא, אנו למדים כי לאחר שעוברים מחסום מסוים, כבר ''הרבה יותר קל''. זה נכון ביחסם של המלאכים לקדוש ברוך הוא. הם חייבים לומר ולחוש את בוראם כשאומרים ומתכוונים למילה קדוש שלש פעמים, ומשעשו כך, הרי הם כבר בדרגה שבו אינם צריכים שוב לחזור ולומר שלש מילים.
כמו אצל המלאכים, כך גם בבני אדם. לפעמים יש לאנשים ''מחסום'' שקשה להם לעבור. אם זו בושה כלפי אנשים מסוימים, אם קושי בלימוד או בהבנת דבר מסוים, או כל מחסום פיזי או נפשי אחר. המטרה הראשונית היא ''להוכיח מסוגלות''. מעבר המחסום בפעם הראשונה מגלה לנו יכולות שלא ידענו עליהם קודם לכן, ומשעשינו זאת, הרי נפתחת הדלת להמשך הרבה יותר קל.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]