לדבר ברור / רפי זברגר

חולין צח ע''א

הקדמה

היום נלמד דין שאינו "חד חד ערכי" בדיני תערובות של איסור והיתר. 
 

הנושא

אמר רב שמן בר אבא אמר רב אידי בר אידי בר גרשם, אמר לוי בר פרטא אמר רבי נחום אמר רבי ביריים משום זקן אחד, ורבי יעקב שמיה דבי נשיאה: אמרו ביצה בשישים - אסורה, בשישים ואחת - מותרת.
אמר רב שמן בר אבא בשם מספר חכמים (הלכה עברה ''דרך'' מספר חכמים) בשמו של ''זקן'' בשם רבי יעקב, מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, כי ביצה אסורה אשר התבשלה עם שישים ביצים כשרות – התערובת אסורה, אך אם התבשלה עם שישים ואחת ביצים כשרות – התערובת מותרת. 
אמר רבי זירא לרב שמן בר אבא: ראה שאתה מטיל בה גבול היתר, שהרי שני גדולי הדור לא פירשו את הדבר.
רבי זירא פנה לרב שמן ואמר לו כי הוא ''מטיל גבול היתר''. ביטוי זה קובע כי נושא שהיה מוטל בספק אצל חכמים אחרים, רב שמן הופך להיות ודאי. רבי זירא מתאר מיד מהו הספק:
רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני, תרוייהו משמיה דרבי יהושע בן לוי, אמרי: ביצה בשישים – אסורה, בשישים ואחת – מותרת. ואיבעיא להו בשישים ואחת בהדי דידה, או דילמא לבר מינה, ולא פשיט ומר פשיט לה מפשט.
רבי יעקב ורבי שמואל פסקו בשמו של רבי יהושע באותה לשון כמו פסקו של רב שמן לעיל, כי ביצה מבושלת עם שישים ביצים מותרות – התערובת אסורה, אך אם שישים ואחת ביצים – התערובת מותרת. על פסק זה הסתפקו בבית המדרש, האם ההיתר בתערובת עם שישים ואחת ביצים כולל את הביצה האסורה או לא. אך מפסקו של רב שמן נראה בבירור כי הוא פסק שהתערובת כוללת את הביצה האסורה. 
לכן, אומר רבי זירא לרב שמן, כיצד פסקת בלשון לא ברורה, וניתן להבין בטעות כי יש היתר גם כשהתערובת כוללת את הביצה האסורה, למרות שלא נפשטה הבעיה בגמרא?
כלומר, היית צריך לומר בהמשך לדברים שלך, כי יש ספק שלא נפשט ע''י חכמים! 
אתמר, אמר רבי חלבו אמר רב הונא: ביצה בס' והיא אסורה בס' ואחת והיא מותרת.
ואמנם הגמרא מביאה מיד מאמר בשם רבי חלבו הפוסק כי יש לצרף שישים ואחת ביצים מותרות, כדי להתיר תבשיל עם ביצה אחת אסורה. 
 

מהו המסר?

לדבר ברור. אם יש ספקות להעלות אותם. לא לטאטא מתחת השולחן בעיות שלבסוף יתגלו. אין זו בושה לומר בנקודה מסוימת כי אין עדיין דעה נחרצת, ולכן הנושא עדיין לא מוסכם וברור על כולם. שקיפות של כל הנושאים, גם הנושאים הבעייתיים שאינם מושלמים ומוסכמים. כך יש לנהוג בכל תחומי החיים, בעבודה, בבית במשפחה עם חברים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]