סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טעימה אחת וגמרנו / רפי זברגר

חולין קיא ע''ב

  

הקדמה

היום נמשיך לדון בדיני תערובות.
 

הנושא

יתיב רב כהנא אחוה דרב יהודה, קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: קערה שמלח בה בשר - אסור לאכול בה רותח.
רב כהנא, אחיו של רב יהודה ישב לפני רב הונא ואמר את ההלכה הבאה: קערה אשר מלחו בה בשר, והדם נפלט מחוץ לבשר, הרי שאסור לאכול מתוך קערה זו דברים רותחים, שכן הדם הנפלט ייבלע במאכל הרותח והוא אסור באיסור דאורייתא. 
וצנון שחתכו בסכין - מותר לאכלו בכותח.
סכין שחתכו בו בשר, כך ששמנונית הבשר נשארה על הסכין, ולאחר מכן חתכו בו צנון, אין חיתוך זה אוסר את הצנון מלאוכלו אפילו עם תבשיל המכיל חלב חמוץ (כותח). 
מאי טעמא?

הגמרא מיד שואלת מה ההבדל בין הקערה שאסרנו לאכול בה תבשיל רותח לצנון שהתרנו לאוכלו עם הכותח?
אמר אביי: האי היתרא בלע והאי איסורא בלע.
עונה אביי כי הטעם הבלוע בצנון הינו ''טעם מותר'', שכן אין איסור לאכול בשר לכשעצמו. לעומת הקערה אשר בלעה דם, האסור בפני עצמו באיסור דאורייתא. 
אמר ליה רבא: כי בלע היתרא מאי הוי, סוף סוף האי היתרא דאתי לידי איסורא הוא, דאיסורא קאכיל!
רבא מיד מקשה על תשובתו של אביי, וכי מה זה משנה מהו הטעם העכשווי של כל דבר, הרי טעם הבשר הבלוע בצנון, אמנם בשלב ראשון מותר, אך אם יתערבב עם הכותח, ייהפך בשר זה להיות אסור מדין תערובת בשר בחלב!
אלא אמר רבא: האי אפשר למטעמיה, והאי לא אפשר למטעמיה.
לכן רבא מסביר הסבר שונה להבדל בין המקרים. והוא אומר כי באמת אין הבדל בין שני המקרים. גם קערה וגם צנון, י יש לבדוק אותם, ואם טעם האיסור מורגש הרי שהם אסורים. וכאן יש הבדל בין המקרים: בקערה אין היתר, ולכן גם אין אפשרות לבדוק האם נבלע טעם הדם בתבשיל שבושל בקערה, שהרי אם באמת יהיה טעם דם יעבור הטועם על איסור דם, ולכן בפועל אין אפשרות להתירו. לעומת צנון, ניתן לטעום ממנו קודם שהתערבב בכותח, אם הורגש טעם הבשר, הרי שהכותח יהיה אסור באכילה משום בשר בחלב, ואם הטעם לא הורגש – הכותח מותר. 
אמר ליה רב פפא לרבא: וליטעמיה, קפילא ארמאה...
רב פפא מקשה על הסברו של רבא, שכן למדנו כבר כי ישנה אפשרות לתת לגוי לטעום את התבשיל, ובכך בעצם אנו משווים בין צנון לקערה. ורב פפא מזכיר לנו כי אמנם למדנו זאת...
הכי נמי, כי קאמינא דליכא קפילא.
עונה לו רבא, כי הוא באמת דיבר במקרה ואין גוי לפנינו שיוכל לטעום את הצנון, ולכן במקרה זה יש הבדל בין צנון לקערה. 
 

מהו המסר

למדנו היום בדברי רבא, וגם למדנו זאת בעבר, כי ישנם שאלות אשר ניתן לפתור אותם ע''י ''טעימה''. לדעת אם טעם שמנונית הבשר שהייתה על הסכין נבלעה בצנון, פשוט ניקח מעט צנון ונטעם אותה, ובכך ספק שלנו יבוא על פתרונו.
גם אם יש חשש שהתבשיל בלע דם, אשר כידוע אסור אפילו בטעימה, אזי נחפש גוי באזור, ונבקש ממנו לטעום את התבשיל, ונשמע ממנו ''כמשיח לפי תומו'' מהו טעם התבשיל. אם כן, זוהי אחת הדרכים לפתור ספקות, שאלות ובעיות העומדות לפתחנו.
מכך אנו לומדים כי הרבה דילמות, ספקות ובעיות ניתן לפתור בדרכים די פשוטות, אם רק ''נפתח את העיניים'' ונחשוב על דרכים יצירתיות. נזכור את המשפט הבא כמשל לבעיות בחיים: ''טעימה אחת וגמרנו''.


ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר