סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

איך ייתכן טעם חלב בבשר ללא טעם בשר בחלב

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

חולין קיא

  

בגמרא חולקים רב ושמואל בדין של נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט), כלומר קערה בשרית (יש מחלוקת בין הראשונים והפוסקים אם הכוונה לסיר שבו בישלו בשר, או לקערת ההגשה שעליה שמו את הבשר הרותח) שבלעה את טעם הבשר ולאחר מכן נתנו בה דגים שבלעו את טעם הבשר מהקערה (טעם הבשר הבלוע בדגים הוא הטעם השני, שהוא "בנו" של הטעם הראשון), האם מותר לאכול דגים כאלה עם מאכל חלבי. להלכה נפסק כשמואל שמותר, ובבירור ההלכה מובאים כמה הסברים של הראשונים לשאלה: מדוע לא חל כאן הכלל ש"טעם כעיקר".


יש אומרים שהתורה אסרה רק את טעם האיסור ולא את טעם טעמו וגם חז"ל לא גזרו עליו איסור. לפי שיטה זו הטעם השני הבלוע בדגים, שהוא תולדת הטעם הראשון - אינו נחשב לטעם כלל, והדגים אינם נחשבים לבשריים אלא לפרווה.


שיטה אחרת גורסת שהטעם הבלוע בדגים אמנם נחשב לטעם בשרי, אלא שהוא כל כך חלש עד שאינו יכול לתת טעם בדבר אחר. על פי שיטה זו מסביר רבי עקיבא איגר (קמא סימן רז) שלמרות שטעם החלב מורגש בדגים ונבלע בהם וגם בטעם הבשר שבהם ויש באותם דגים תערובת של טעמי בשר וחלב, בכל זאת הדגים מותרים לאכילה מכיוון שההגדרה של איסור בשר בחלב היא שצריך שגם הבשר וגם החלב יתנו טעם זה בזה, ובאופן שרק החלב נותן טעם בבשר אבל הבשר אינו נותן טעם בחלב – אין איסור לאכול את התבשיל.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר